טעם העובדות והכחשות מטעם

במאמר זה דן בגין בגלגולים החדשים ב'עסק הביש' ובנושא המדענים הגרמנים במצרים, סביב הודעות ההכחשה של ממשלת ישראל. בהתיחסותו לדיון בכנסת בנוגע להצעתו לסדר היום בקשר לפרשת לבון ועל תשובת שר המשפטים להצעתו, בגין יוצא נגד תשובתו של שר המשפטים וטוען כי למרות ששר המשפטים טען כי תשובתו איננה תשובה רשמית של הממשלה היא כן היתה כזו. בגין תוקף בחריפות הן את שר המשפטים והן את בן גוריון על התנהלותם האחרונה בפרשה. בהתייחסו של בגין להודעת ארה"ב שאומרת כי ישראל לא ביקשה ממנה לפעול נגד המדענים הגרמנים במצרים יוצא בגין נגד מעשה זה של הממשלה. בגין אף מוסר כי לאחר שהודעה זו פורסמה ביקשה ישראל מארה"ב שתכחיש זאת ואכן יועץ הנשיא הכחיש את ההודעה שיצאה קודם לכן מטעם ארה"ב. בגין שב ומצביע במאמר על הסכנה הנשקפת מפעולותיהם של המדענים הגרמנים במצרים וכן יוצא נגד אדישותה של הממשלה בנושא שאיננה עושה בדבר מאומה.

הישיבה הארבע-מאות-וארבע של הכנסת החמישית- יום רביעי׳ כ"ט חשון תשכ"ה – 4 בנובמבר 1964 – חוקיות תביעתו של חבר-הכנסת דוד בן-גוריון משר המשפטים להקמת ועדת חקירה

בגין טוען שתביעתו של בן-גוריון להקים בהוראת שר המשפטים ועדת-חקירה שתחליט על חוקיותן של החלטות הממשלה ב-"עסק הביש", אינה חוקית, ואינה חוקתית.

יופיטר הרוגז וחקירת הממשלה

במאמר זה מתייחס בגין להתנהגותו של בן–גוריון הדורש לתקן את מסקנות ועדת השבעה שניקו את לבון בפרשה. בגין מזכיר את התנהגותו של בן–גוריון לאורך כל פרשת לבון ואת דרישתו של בן גוריון שחברי ממשלה ימנו ועדת חקירה שתקבע אם התנהגות הממשלה בועדת השבעה היתה הוגנת. בגין טוען כי אין בסמכותה של הממשלה לנהוג כך וכי רק בית המשפט או הכנסת יכולים לנהוג כך. בגין טוען גם כי אין צורך להתפלא על בן–גוריון אשר נוקט בלשון גסה נגד יריבים פוליטיים שכן שנים הוא כבר נוהג כך כלפי אנשי האצ"ל ומכנה אותם מניאקים, שודדים, ועוד. בגין מזכיר אף את כינויו של ז'בוטינסקי בפי בן-גוריון שכונה בשם ולדימיר היטלר. בגין מציין כי עתה כל גידופיו של בן-גוריון מופנים כלפי מפא"י.

כתמים ותככים

בגין מתייחס לעימות בין בן גוריון לאשכול סביב פרשת לבון ודרישתו של בן גוריון לבטל את מסקנות ועדת השבעה אשר זיכו את לבון ולחדש את החקירה בנושא; בגין מנתח את עמדתו המשתנה של בן גוריון כלפי הועדות השונות שהוקמו במהלך השנים, זאת בעיקר לפי תוצאותיהן. בגין טוען כי צביעותו של בן גוריון מתבטאת גם במאמריו בעיתון שמתייחסים לתנועת ז'בוטינסקי, כאשר במאמריו בן גוריון לא מזכיר את "סזון", ושואל מדוע הוא לא "גאה" כמו בעבר במעשיו הפטריוטייים. כן, בגין יוצא נגד שקריו של בן גוריון במאמריו ב"דבר" כי ז'בוטינסקי היה נגד רעיון המדינה העברית ובן גוריון היה בעד רעיון המדינה העברית, ומצטט מדבריו של בן גוריון נגד הקמתה של המדינה משום, ש"לא נשלים עם שלטונה של קבוצה לאומית אחת על השניה, לא עתה ולא בעתיד. אנו גם איננו מקבלים את סיסמתהמדינה היהודית אשר בסופו של דבר פירושה שלטון היהודים על תושבי האר. הערביים… אין אנו קובעים את עמדתנו על פי המוסר ההוטנטוטי".

באסיפת אלפים בפתח-תקווה מ. בגין תובע ועדת חקירה שתקבע את האחראים להזנחה בפרשת המדענים הגרמניים

דיווח על דברי בגין באסיפת "חרות" בפתח-תקווה ב-7/7. בגין קרא להקמת ועדת חקירה אשר תחקור את ההזנחה וההטעיה של ממשלת ישראל בכל מה שקשור בפרשת המדענים הגרמניים הפועלים במצרים. בגין תקף את הממשלה על שתיקתה מסתיו 1961 ועד קיץ 1962 והימנעותה מכל פעולה מקיץ 62' ועד נובמבר 62'.