חוק שהורתו בקפריזה ולידתו היא קנוניה
כתבה קצרה על הצעת חוק של ראש הממשלה לפיה, הצבעה של סיעה נגד הממשלה תאפשר לראש הממשלה להחליט אם הוא מפטר את שרי המפלגה או חלקם; ועל התגובה החריפה של סיעת חרות להצעה זו, ובה גם דבריו של מנחם בגין נגד החוק.
כתבה קצרה על הצעת חוק של ראש הממשלה לפיה, הצבעה של סיעה נגד הממשלה תאפשר לראש הממשלה להחליט אם הוא מפטר את שרי המפלגה או חלקם; ועל התגובה החריפה של סיעת חרות להצעה זו, ובה גם דבריו של מנחם בגין נגד החוק.
בגין משיב לטענותיו של בן גוריון כי הדורשים ביטול הממשל הצבאי אינם רואים את הנולד ומפקירים את בטחון ישראל. בגין מזכיר ארועים הסטוריים בהם בן גוריון הינו מופת לראיית הנולד, ומציין את חבריו לממשלה של בן גוריון שבתקופות אחרות (בעיקר לפני בחירות) דרשו בעצמן ביטול הממשל הצבאי.
במאמר זה מתייחס בגין לעניינים שונים. בגין תוקף את הליברלים על חוסר התבונה וההתמצאות שלהם כשהציעו להעביר דיון שיזמה "חרות" על בעית הפליטים לועדת חוץ ובטחון של הכנסת. בגין טוען כי אין צורך לקיים בנושא דיון סודי. בגין יוצא גם נגד הריצה של אחדות העבודה ומפ"ם אחרי מפא"י שתכניסן לממשלה מפחד שמפא"י תפנה בסופו של דבר ל"חרות". בגין טוען גם כי "חרות" בשום פנים ואופן לא היתה מצטרפת לממשלת מפא"י כי ל"חרות" יש עקרונות רבים שהיא עומדת עליהם. בגין מלגלג גם על פירוק מועדון ה-4 והריצה של המפלגות לממשלת מפא"י תוך ויתור על עקרונותיהם ועל עמדתם להתאגד כקבוצה בת 4 מפלגות כדי ליצור שיווי משקל מול מפא"י.
במאמר זה מתייחס בגין לויכוח סביב השאלה האם ראויה "חרות" להשתתף בממשלה או לא. בגין טוען כי עתה נשמעים קולות שונים הקובעים כי "חרות" הוכשרה בבחירות לשמש ככוח פוליטי ראוי. בגין יוצא נגד בהלתה של מפא"י בעקבות הקולות הטוענים כי בשל הקשיים להרכיב ממשלה כוחה של "חרות" יישקל גם. בגין טוען כי אלו שבאמת שמחים על ההכשר הפוליטי שניתן ל"חרות" הם כל אותם האנשים הפשוטים שנתנו את קולם ל"חרות". בגין טוען עוד כי זו לא שאלה של מגיע חלק משלטון ל"חרות" או מפלגה אחרת כי אין כזה דבר מגיע. זה בסה"כ שאלה של אמון ,של תוכנית ושל דרך ש"חרות" היתה ראויה לה.
העיתון מביא דברים שכותב בגין לכבוד הבחירות לכנסת החמישית. בגין קורא לאזרחים להצביע עבור "חרות". בגין מדגיש את העקרונות שאליהם תשאף "חרות" להגיע עם עלייתה לשלטון: דמוקרטיה, בחירות חופשיות, חשיבותו של הפרלמנט, עליונות רשות אזרחית על כוחות צבאיים במדינה, עצמאות מערכת המשפט במדינה, הפרדה בין השליט לבין המפרנס. בגין מצביע על כך שכל העקרונות שאליהן שואפת "חרות" להגיע לא ברורים בכלל בשלטון מפא"י.