Subjects: הסכמי הביניים

בגין בדיון בכנסת ב30/5 על מדיניות החוץ של הממשלה בקשר לתקרית עם כוחות סורים בשטח ישראל בארבעה באפריל של אותה שנה. הוא תוקף את ההתנצלות של הממשלה בעקבות גינוי האו"ם וארצות הברית את פעולת הנגד של חייל האוויר שהתבצעה בסוריה, ואת העובדה שלמרות הכרזתו של בן גוריון הממשלה נכנעה לדרישות האו"ם בעניין החולה. כמו כן, הוא נוזף בבן גוריון שפרסם את דבר הפעולה בסוריה, שהביא לביקורת מצד האו"ם. הוא טוען שביקורת כזו בעניין החלטת ממשלה היא פגיעה בריבונות המדינה.בגין כועס על כך שלא הובאה תגבורת צבאית בעת התקרית עם הסורים, ועל כך שהיה צורך בקצין צרפתי שיאפשר להוציא את הגופות מהאזור שמוגדר שטח ישראל. הנאום המלא מובא גם בחרות 01/06/1951

העיתון מביא מדברי בגין באסיפה בקולנוע מוגרבי בה יצא נגד מדיניות הממשלה התבוסתנית לנוכח הפרות שביתת הנשק של הסורים וזאת לנוכח רצח 7 השוטרים ע"י הסורים.

דברי בגין בפתיחת וועידת "חרות" הראשונה. ביקורת על מדיניות החוץ, כשלונות של הדיפלומטיה, כשלונות הכלכליים, חוקי חרום חדשים, אי-קבלתה של החוקה.

נאומו של בגין בכנסת. ביקורת על מדיניות החוץ. ביקורת על שיקולים הדמוגרפיים. קריאה לשים את שחרור המולדת בראש סדר עדיפויות של מדיניות החוץ. הנאום המלא מופיע גם בדברי הכנסת 15/06/1949

בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה, שאינה יכולה, לטענתו, לתרום לשלום בין ישראל למדינות ערב. בגין מביע את התנגדותו להסכמי רודוס בגין מדגיש שיש לכלול פטרון בעית הפליטים רק בהסכם שלום כולל ולקשור אותו עם תשלום פיצויים מלאים לישראל על המתקפה.בגין קורא לממשלה להביע את התנגדות הרשמית להסכם בין ירדן לבריטניה. בגין מתאר את המטרות העיקריות של מדיניות החוץ התקינה של ישראל: שחרור המולדת ושיבת ציון.הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב17.6.1949