Subjects: הבלגה

במאמר זה יוצא בגין נגד מדיניות ממשלת בן –גוריון לנוכח מרוץ החימוש הערבי. בגין טוען כי מדיניות ממשלה זו גרועה מקודמותיה כי היא איננה יודעת מה לעשות .בגין יצא נגד דברי שר החוץ שאמר כי הוא ידבר לאמריקאים ישירות. בגין טוען כי התעלמות זו של הממשלה משלטון המפלגה הרפובליקאית ארה"ב מיותר ומזיק לישראל שכן זוהי התערבות בענייניה הפנימיים של ארה"ב. בגין יצא גם נגד שר הביטחון בן –גוריון שבראיון לעיתון אמריקאי המעיט מחשיבות הנשק שנותנת ברה"מ לארצות ערב. בגין קבע כי היתה זו טעות וכי שר הביטחון מבולבל ואינו יודע מה לעשות ואם הבריטים יתערבו לטובת מצרים אז ישראל עלולה להיחרב

במאמר זה, בגין מבקר את הנהגת המדינה, שצמחה מהנהגת היישוב, על צביעותה באשר לללגיטמיות של השאלה הידועה "מה יאמרו הגויים". בעוד שבימי המחתרות והמאבק על הקמתה של המדינה, היו אלה אנשי הסוכנות והנהגת היישוב שהטיחו שאלה זו באנשי האצ"ל, על פעולותיהם נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל, הרי שלאחר הקמת המדינה התהפכו היוצרות, עם הבדל יסודי: ממשלת ישראל עושה את עצמה כמי שאינה מתחשבת במה יאמרו הגויים, כאשר בפועל היא נכנעת ללחצים בין-לאומיים בצורה עקבית, ותנועת החרות, שצמחה מן האצ"ל, היא זו שמטיחה בה את השאלה היותר חשובה, שאיננה "מה יאמרו הגויים", אלא "מה עושים הגויים". בגין מראה כיצד מעשיהם של הגויים, הקרובים והרחוקים, מעמידים את ישראל בסכנה מתגברת, ללא תגובה והיערכות הולמות של ראשי המדינה. בגין מזהיר מפני מדיניות זו, המשולה בעיניו למדיניותו של נוויל צ'מברליין

בגין מבקר את פעולותיה של הממשלה באו"ם. הוא טוען שהיה צורך להגיש תלונה נגד מצרים, לפני שמצרים תגיש תלונה על פעולות התגמול. משלא עשתה כן, נראה שישראל היא זו שהפרה את הרגיעה בגבול, למרות שרגיעה כזו מעולם לא היתה. כמו כן הוא טוען שהתלונה שהוגשה לבסוף, היתה זקוקה להכנת תנאי השטח באופן בלתי פורמאלי בין נציגי האומות, ומשלא נעשה הדבר, התלונה גררה גינוי נוסף של ישראל.