כנס חגיגי של מרכזי חרות והליברלים לציון שנה לגח"ל

העתון מדווח על דבריו של בגין בכנס בציון שנה להקמת גח"ל. בגין טוען כי אף אחד לא הבטיח שהשלטון יתחלף מיד עם הקמת גח"ל, בכך יש פגיעה בדמוקרטיה, אבל גח"ל מהווה אלטרנטיבה ראוייה לשלטון הכושל. כמו כן, מציין בגין כי הקמת הגוש קרתה בעתוי נכון.

על המובן מאליו

במאמר זה מבהיר מנחם בגין את עמדת תנועת החרות לגבי אפשרות של איחוד מלא עם המפלגה הליברלית במסגרת גח"ל, וקובע כי תנאי בל-יעבור לאיחוד כזה הוא אימוץ עקרון "שלימות המולדת" והזכות ההיסטורית הנצחית של העם היהודי על ארץ ישראל, עקרון הנסמך על "כוח הזכות" ולא על "זכות הכוח". עם זאת, בגין מדגיש כי אין מקום לכפייה הדדית, ואם המפלגה הליברלית לא תשתכנע לקבל עקרון זה, האיחוד המלא לא יצא לפועל וגח"ל יוסיף להתקיים ולפעול במתכונת שלו כגוש פרלמנטרי משותף, החיוני לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ולהצבת חלופה למשטר מפא"י

בין גח"ל ורפ"י

במאמר זה, בגין תוהה על התנהלותה של רפ"י באופוזיציה, לאחר הקמת הממשלה החדשה ברשות אשכול. בגין טוען שלא נכון להגיד שרפ"י לא פועלת נכון בכך שהיא לא נותנת תקופת חסד לממשלה מיד עם היבחרה. רפ"י היא מפלגת אופוזיציה, ולכן תפקידה להתנגד אם תרצה בכך. כמוכ כן טוען בגין, שאם בן-גוריון טוען שהוא יודע שההחלטות המתקבלות בממשלה ובמשרד הבטחון מסוכנות אין להיות אדישים לכך. בגין מציין כי גח"ל היא הגדולה שבין סיעות האופוזיציה, אך היא לא צריכה לגיטימציה או אישור מהשניה לה – רפ"י. אך כפי שקיים שיתוף פעולה בין שתי סיעות אלה ברשויות מקומיות מסויימות יתכן כזה גם לצרכי אופוזיציה.

הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת השישית – יום רביעי כ׳ טבת תשכ״ו (12 ינואר 1966) – הרכב הממשלה החדשה ותכניתה – דיון

נאומו של בגין בכנסת אחרי הרכבת הממשלה של לוי אשכול. בגין מגנה את הממשלה החדשה על כך, שחלק ניכר משריה אינם חברי הכנסת. בגין מאשים את ההנהגת הקואליציה בהתנהגות לא-מוסרית שגורמת ל-"דמורליזציה" במדינה. בגין מתריע על בעית חימוש מדינות ערב ודורש ממשלה לפעול בנושא. בגין מתריע בפני חימוש גרמניה בנשק להשמדה המונית. בגין מתאר תכנית חקיקה של גח"ל בכנסת החדשה בנושאי הפנים.