במאמר זה בגין מטיל ספק באפשרות הריאלית של מלחמת עולם שלישית, דווקא בשל השמוש האפשרי של נשק להשמדה המונית, ממנו כולם מעדיפים להמנע. אך טוען כי סכסוכים מקומיים המתפתחים למלחמות מקומיות הם יותר ראליים ומסוכנים. בהקשר זה בגין מתריע מפני שאיפות ההתרחבות של נאצר אל המדינות מצפון וממזרח למדינת ישראל, וקורא לממשלה לפעול נגדו. בגין טוען עוד כי האזור שרוי במצב של סכנות רבות לבטחונה של ישראל וכי הממשלה צריכה לפעול נגד התוקפן המצרי גם ע"י רכישת בעלי ברית.
מאמר חריף ונוקב של מנחם בגין, שבו הוא מבקר בלהט את מדיניות החוץ של ישראל ושל המעצמות המערביות מול האיומים הגוברים במזרח התיכון. במאמר, שנכתב על רקע התפתחויות מדיניות וצבאיות סוערות באזור – איחוד מצרים וסוריה תחת הנהגתו של גמאל עבד אל-נאצר והפיכות בלבנון ובעיראק – בגין מזהיר מפני הסכנות הטמונות בהתעלמות מהשאיפות ההגמוניות של הרודנות הפאן-ערבית. בהשראת תורתו של זאב ז'בוטינסקי, הוא קורא לראייה מפוכחת של המציאות, תוך הדגשת לקחי העבר, ובהם כישלונם של מדינאים להתמודד עם תוכניות הרסניות, כפי שהתרחש באירופה טרם השואה. בגין תוקף את הממשלה הישראלית על שמרנותה המדינית ואת המערב על חוסר מעשו, וקורא לפעולה נחרצת למניעת התפשטות השפעתו של נאצר, תוך שמירה על זכותה ההיסטורית של ישראל על ארצה. המאמר משקף את תפיסת עולמו הלאומית של בגין, המשלבת אמונה בצדקת הדרך הציונית עם דרישה לעמידה איתנה מול איומים קיומיים
בגין מתייחס על דברי רה"מ בן–גוריון בועידת מפא"י. בגין תמה על דבריו, כי נאצר מסכן את בטחונה של ישראל. בגין תמה האם רק עתה יודע רה"מ מה ש"חרות" טענה שנים. מה עוד שרה"מ נקט לאורך השנים במדיניות הפכפכה שגרמה נזק רב לישראל והגיעה לשיאה בדברי רה"מ כי הוא מוכן לפגוש בנאצר בארה"ב. בגין מגיב במאמרו גם לדברי רה"מ שכינה את בגין כמפקדה של חרות, וטוען כי הוא איננו מפקד "חרות" אלא יו"ר התנועה וכי הוא גאה בעברו כאשר כיהן כמפקדה של תנועת האצ"ל וכי שום תפקיד שבו יכהן בעתיד לא ישווה לתפקידו עת כיהן כמפקד האצ"ל. בגין קורא לרה"מ להתנהג בכבוד לאחרים ולא להתחכם .עוד טוען בגין כי בן–גוריון נוהג באופן טוטליטארי במפלגתו. בגין יוצא נגד רה"מ שסילף עובדות בנאומו בועידת המפלגה וטען כי בגין היה מוכן לותר על עקרונות א"י השלמה תמורת זאת שיינתן לו מקום בראש רשימה מאוחדת של הציונים הכללים עם "חרות". בגין טוען כי הסיבה שהאיחוד בין "חרות" לצה"כ לא יצא אל הפועל לא משום שלא רצו שהוא יעמוד בראש הרשימה המשותפת אלא בגלל אי קבלתם של עקרונות מסוימים. בגין טוען כי רה"מ קוצף על "חרות" מפני חששו מעליית כוחה בבחירות הבאות.
במאמר זה הנכתב ערב פסח, מדבר בגין על דור המרד שפעל לגירוש הבריטים מן הארץ. בגין טוען כי דור המרד היה שונה מן הדורות שקדמו לו כיוון שלמדו כי העולם לא ירחם על יהודים, אך יכבד יהודים לאומיים הנלחמים למען ארצם. בגין מעלה בנאומו על נס את יושבי הכלא במשך השנים, את עולי הגרדום, שהראשון להם היה שלמה בן-יוסף, ואת האסיר הראשון זאב ז'בוטינסקי. בגין יוצא במאמרו נגד ההתכחשות לפעולות האצ"ל ולהחלטה התמוהה של משרד הביטחון, שלרגל עשור למדינה החליטו להעניק אות ההגנה לחברי ההגנה בלבד ולא לחברי מחתרות אחרות. בגין טוען כי האצ"ל מעולם לא טען לכך שהיה היחיד בשחרור הארץ, אך אין ספק כי יש לו חלק מכריע בכך. בהתייחסו של בגין למצעד דור המרד שעומד להתקיים ב- 8.4.1958, טען כי יהיה זה מצעד של אחווה,חדווה, שירה, אמונה וניצחון.
במאמר זה בגין טוען כי ההיאחזות של המדיניות הישראלית ב'סטטוס קוו' שנשאר מהסכמי רודוס, הוא התעלמות מן המצב המשתנה והמתפתח עם המדינות השכנות, בהן מתבצעות מהפכות, אשר מקבלות תמיכה מרוסיה וכד', שעלולה לגרור מצבים בעייתיים כמו ברית בין ערבית. כמו כן מתייחס לדברי שרת החוץ בעניין הברית עם צרפת, שטענה כי צרפת צריכה לעשות את הצעד הראשון. דבר זה תמוה בעיניו שכן מדינות ערב שוקדות על בריתות עם מדינות אחרות, ואילו ישראל לא ממהרת לעשות כן. מאמר שנמצא בארכיון האישי של מנחם בגין, בכתב ידו, פורסם ב'חרות' כמאמר מערכת (בשערי חרות) ללא חתימה.
