מנחם בגין ראש ממשלת ישראל אדוני היו"ר, יו"ר ההנהלה הציונית, נשיאות נכבדה, צירים וידידים, גבירותי ורבותי. מורי ורבותי; בדור דאתחלתא דגאולה לא היה מנהיג ציוני שפקפק בזכותנו על הארץ. אני מאמין שגם כיום אין ציוני אחד המכחיש שיש לנו זכות לארץ ישראל, ארץ אבותינו, אשר אליה שבנו אחרי נדודים וייסורים, באהבה, במסירות ובהקרבה. כך אמרו … Continued
בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.
בגין מציג את ממשלתו השנייה לכנסת, לאחר הניצחון בבחירות לכנסת העשירית. בגין מדגיש שהליכוד מרכיב את הממשלה בזכות העובדה שקיבל יותר קולות מהמערך. בגין מדגיש כי תקיפת הכור בעיראק ופעולות של חיל האוויר בלבנון הן פעולות של הגנה עצמית לגיטימית. בגין משבח את הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, מביע תקווה לשיפור היחסים בין ישראל לצרפת בעקבות ניצחונו של פרנסואה מיטראן בבחירות. בגין טוען שישראל אינה מעוניינת בסכסוך מול ברית המועצות, אך חידוש היחסים תלוי בהחלטה של ממשלת ברית המועצות ובמצבם של יהודי ברית המועצות ושל אסירי ציון. בגין מדגיש שממשלתו דוגלת בליברליזם אך לא בהפקרת אדם. בגין מוחה נגד שימוש בביטוי "שתי תרבויות" בתעמולת המערך. בנאום המסכם בגין חוזר על הטענה שהליכוד היא המפלגה הגדולה בזכות העובדה שהיא קיבלה את מירב הקולות. בגין מכחיש שהתקיים משא ומתן מול אש"ף על הפסקת אש בצפון. בגין מזכיר שהמדינה קמה לא רק בזכות הקיבוצים, אלא גם בזכות יוזמה חופשית. בגין מודיע על הסכמתו של דוד לוי למלא תפקיד שר בממשלתו.
בנוגע למצב בלבנון בגין מסביר שעקב תקיפות סוריות מאסיביות על אוכלוסיה אזרחית נוצרית בלבנון צה"ל התערב, וכך מנע השתלטות סורית על דרום לבנון, שהיתה יכולה להיות סכנה בטחונית לישראל. בגין טוען שחובה מוסרית היא לדאוג לנוצרים בלבנון. בגין מזכיר כי בתחילת כהונתו פנה אל כל המנהיגים באזור לדון על חוזי שלום, וחוץ ממצרים אף אחד לא נענה. בגין קורא לנשיא סוריה לשחרר את שארית הפליטה שנשארו שם. בגין מפרט נקודות הסכמה בין ישראל לארצות הברית לענין הברית בינהן ומדינות האזור. בגין מצהיר שלא יקבל בהסכמה את אספקת הנשק של ארצות הברית לערב הסעודית. לעניין מירוץ החימוש במזרח התיכון, בגין מבהיר שגם אם נשמעים קולות ממצרים כאילו מצרים תתמוך במדינה ערבית במידה הצורך, זה עומד בסתירה מפורשת להסכם שנחתם. בגין מבהיר שבכל מקרה, הוא מעוניין בשלום ולא במלחמה.
בגין מברך את הפארלמנט לרגל שובו מהפגרה. בגין דן יהדות התפוצות, ומתמקד בשלושה אזורים – הראשון ברית המועצות בה שבויים עדיין אסירי ציון, וכל שנה מאושרים לעלות פחות ופחות אנשים ממנה. בגין פונה שוב לפרלמנטים בעולם בבקשה לעזור בשחרור האסירים ופתיחת השערים. השני, סוריה, בה היהודים שנשארו סובלים מאוד, והשלישי – צרפת בה נושבות רוחות ניאו-נאציות, אנטישמיות וקיימת הכחשת שואה, רק דור אחד אחריה. בגין טוען שאין הבדל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, והצהרת האו"ם כאילו הציונות היא גזענית מעודדת את האנטישמיות בעולם. בגין טוען שיש להגן על הכבוד לאומי למען ששנות ה-30 וה-40 באירופה לא יישנו, ופונה לאחינו בגולה לעלות לארץ.
