הישיבה החמש–עשרה של הכנסת העשירית יום שלישי, ו` בחשוון התשמ"ב 3 בנובמבר 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (דיון)

בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.

הישיבה השביעית של הכנסת העשירית יום רביעי, ה' באב התשמ"א 5 באוגוסט 1981 – הודעה על הרכבת הממשלה

בגין מציג את ממשלתו השנייה לכנסת, לאחר הניצחון בבחירות לכנסת העשירית. בגין מדגיש שהליכוד מרכיב את הממשלה בזכות העובדה שקיבל יותר קולות מהמערך. בגין מדגיש כי תקיפת הכור בעיראק ופעולות של חיל האוויר בלבנון הן פעולות של הגנה עצמית לגיטימית. בגין משבח את הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, מביע תקווה לשיפור היחסים בין ישראל לצרפת בעקבות ניצחונו של מיטראן בבחירות. בגין טוען שישראל אינה מעוניינת בסכסוך מול ברית המועצות, אך חידוש היחסים תלוי בהחלטה של ממשלת ברית המועצות ובמצבם של יהודי ברית המועצות ושל אסירי ציון. בגין מדגיש שממשלתו דוגלת בליברליזם אך לא בהפקרת אדם. בגין מוחה נגד שימוש בביטוי "שתי תרבויות" בתעמולת המערך. בנאום המסכם בגין חוזר על הטענה שהליכוד היא המפלגה הגדולה בזכות העובדה שהיא קיבלה רוב קולות. בגין מכחיש שהתקיים משא ומתן מול אש"ף על הפסקת אש בצפון. בגין מזכיר שהמדינה קמה לא רק בזכות הקיבוצים, אלא גם בזכות יוזמה חופשית. בגין מודיע על הסכמתו של דוד לוי למלא תפקיד שר בממשלתו.

הישיבה הארבע מאות ארבעים ושתיים של הכנסת התשיעית יום שני, ז' באייר התשמ"א 11 במאי 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני בטחוני

בנוגע למצב בלבנון בגין מסביר שעקב תקיפות סוריות מאסיביות על אוכלוסיה אזרחית נוצרית בלבנון צה"ל התערב, וכך מנע השתלטות סורית על דרום לבנון, שהיתה יכולה להיות סכנה בטחונית לישראל. בגין טוען שחובה מוסרית היא לדאוג לנוצרים בלבנון. בגין מזכיר כי בתחילת כהונתו פנה אל כל המנהיגים באזור לדון על חוזי שלום, וחוץ ממצרים אף אחד לא נענה. בגין קורא לנשיא סוריה לשחרר את שארית הפליטה שנשארו שם. בגין מפרט נקודות הסכמה בין ישראל לארצות הברית לענין הברית בינהן ומדינות האזור. בגין מצהיר שלא יקבל בהסכמה את אספקת הנשק של ארצות הברית לערב הסעודית. לעניין מירוץ החימוש במזרח התיכון, בגין מבהיר שגם אם נשמעים קולות ממצרים כאילו מצרים תתמוך במדינה ערבית במידה הצורך, זה עומד בסתירה מפורשת להסכם שנחתם. בגין מבהיר שבכל מקרה, הוא מעוניין בשלום ולא במלחמה.

הישיבה השלוש מאות ושישים ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, גם בחשוון השתמ"א 13 אוקטובר 1980 – הודעת הממשלה על מצב היהודים בברית המועצות ובארצות אחרות

בגין מברך את הפארלמנט לרגל שובו מהפגרה. בגין דן יהדות התפוצות, ומתמקד בשלושה אזורים – הראשון ברית המועצות בה שבויים עדיין אסירי ציון, וכל שנה מאושרים לעלות פחות ופחות אנשים ממנה. בגין פונה שוב לפרלמנטים בעולם בבקשה לעזור בשחרור האסירים ופתיחת השערים. השני, סוריה, בה היהודים שנשארו סובלים מאוד, והשלישי – צרפת בה נושבות רוחות ניאו-נאציות, אנטישמיות וקיימת הכחשת שואה, רק דור אחד אחריה. בגין טוען שאין הבדל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, והצהרת האו"ם כאילו הציונות היא גזענית מעודדת את האנטישמיות בעולם. בגין טוען שיש להגן על הכבוד לאומי למען ששנות ה-30 וה-40 באירופה לא יישנו, ופונה לאחינו בגולה לעלות לארץ.

הישיבה השלוש מאות וארבעים וחמש של הכנסת התשיעית יום שלישי, ג' תמוז תש"ם 17 יוני 1980– עשר שנים למעצרו של אסיר ציון יוסף מנדלביץ והצורך בהגברת המאמצים לשיחרורו

בגין מודה על העלאת הסוגיה של אסירי ציון במלאת עשר שנים למעצרו של יוסף מנדלביץ. בגין מציין את גדולתו של מנדלביץ בשמירתו על המסורת במחנה העבודה בו הוא נמצא על אף ההשלכות החמורות של מעשה זה. בגין מבקש סיוע של פרלמנטים נוספים לשחרור אסירי ציון שעדין לא שוחררו, בינהם שני נוצרים שנעצרו יחד עם מנדלביץ ומקווה שכולם יאוחדו עם משפחותיהם בקרוב