Subjects: או"ם

במאמר זה בגין דן בווינסטון צ'רצ'יל שהלך לעולמו באותו שבוע. בגין סוקר את מדיניותו של צ'רציל כלפי ישראל. בגין מזכיר את הספר הלבן (1921) של צ'רצ'יל אשר קרע את עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל השלמה. בגין מזכיר כי במשך השנים השמיע צ'רצ'יל דברי ידידות כלפי ישראל אך לא הצליח למנוע את מעשי האיבה של הערבים. בגין מזכיר כי במלחמת העולם השנייה היווה צ'רצ'יל יריב מר לאצ"ל לאחר שרדף ותבע להשמיד אותו. בגין טוען עוד כי גם כשעבר צ'רציל לאופוזיציה ב-1945 היה יריב זועם לאצ"ל שכן הפרסטיז'ה הבריטית שהתמוססה על ידי האצ"ל היתה חשובה לצ'רציל מאוד. מצד שני טוען בגין כי צ'רצ'יל אומנם היה יריב אך הוא נקט ביריבות מסייעת כאשר ניצל את בעיית ארץ ישראל להוכיח כי ממשלת אטלי איננה ראויה לשלוט ותבע בנאומיו בפרלמנט כי בריטניה תפנה את ארץ ישראל ועודד את כינוס עצרת האו"ם במאי 1947. בגין חולק לצ'רצ'יל כבוד וטוען כי למרות שצ'רצ'יל עשה דברים שונים שבחלקם הצליח ובחלקם נכשל הוא ייזכר לעולמים כאחד ממתנגדי הנאציזם הגרמני והיה לאחד ממצילי האנושות.

בגין תוקף את עמדת הממשלה בנושא מדענים גרמניים במצרים. בגין דורש לפעול באו"ם לקבלת ההחלטה על ביטול תקופת ההתיישנות בפשע השמדת-עם. בגין מצביע על הסכנה הנובעת מההחלטות של הפסגה הערבית בקהיר וטוען, שרק עמדת החרות שמדגישה הזכות של עם היהודי לארץ ישראל בשלמותה יכולה להוות משקל-נגד לתעמולה האנטי-ישראלית של מדינות ערב.

במאמר זה המוקדש לציון 20 שנה להכרזת המרד במשטר הבריטי ע"י האצ"ל דן בגין גורמים השונים שהולידו את המרד. בגין מציין שבין הגורמים השונים שהולידו את המרד ניתן לציין את הקשר הניצחי בין העם היהודי לא"י ,את השמדת העם היהודי בגולה, ואת תורתו של ז'בוטינסקי. בגין מחלק את ה"מרד" ל5 תקופות עיקריות : 1) ינואר 1944 עד נובמבר 1944 –בה נקבעה האסטרטגיה והטאקטיקה של המלחמה המחתרתית והונחו היסודות הארגוניים לצבא מחתרת לוחם. כמו כן הארגון חולק ל4 חטיבות :ח"ק ,חת"ם, צ"ם וי"ם; 2)נובמבר 1944 עד ספטמבר 1944 – תקופה זו אופיינה ע"י ה"סזון" שבו נרדפו אנשי האצ"ל ע"י אנשי ההגנה שהסגירה אותם לידי הבריטים. אנשי האצ"ל פוטרו מעבודתיהם וילדיהם סולקו מבתי הספר; 3)ספטמבר 1945 עד יולי 1946; 4)יולי 1946 עד דצמבר 1947; 5)דצמבר 1947 עד 15 במאי 1948.