נסיונות להעכיר שעה יפה

במאמר זה בגין מגיב לטענות חוזרות ונישנות כאילו המצב לא היה חמור כל כך לפני ששת הימים, וכן, כי לא היה צורך בממשלת האחדות, והממשלה הקודמת היתה מגיבה באותו אופן. בגין טוען כי לא היה ניתן לדחות עוד את התקיפה משלושה הבטים – 1. המשק לא היה עומד בזמן נוסף בו יש גיוס מאסיבי של אנשי מילואים מגוייסים וממתינים, וכן כי המתנה זו גם פוגעת ביכולתם ובמוכנותם של הכוחות. 2. הערכות על מספרי האבדות הצפויות הרקיעו שחקים, אמנם המלחמה נגמרה עם מאות הרוגים פצועים ונכים, אך המספרים ללא התקיפה היו מוכפלים בהרבה 3. ההמתנה גרמה לערעור הסמכות האזרחית שהתמהמהה שזוהי סכנה גדולה לממשל הדמוקרטי. בגין מבהיר כי ממשלת הליכוד הלאומי קמה ופעלה מיד לתקיפה והקמתה התבססה על טובת העם, ולא על אינטרסים אישיים של ראשי המפלגות המצטרפות, שכן ממשלתו של אשכול טרם ממשלת האחדות היססה. בגין מצר על הנסיונות להוריד מהכבוד שהעם הרוויח בששת הימים

משטרים מדיניים ולקחי ווטרגייט

מאמר על התנועה הדמוקרטית בברית המועצות לעוצת תנועת שבי ציון ועל משטר הדיכוי בברית המועצות בחלק השני הוא מדבר על פרשת וטארגייט בארצות הברית שפרצה באותו הזמן

הזכות שיצרה את הכוח

במאמר זה, מנחם בגין מדגיש את החשיבות העליונה של כוח הזכות על פני זכות הכוח בהקשר של שליטת העם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען כי הזכות ההיסטורית והמוסרית של העם היהודי על ארצו היא הבסיס האמיתי לשליטה, ולא הכוח הצבאי בלבד. הוא מזהיר מפני ויתור על זכויות אלו, כפי שנעשה בעבר בעזה, שהוביל לשפיכות דמים ולמלחמות חוזרות. בגין מדגיש כי חידוש הכוח היהודי, שהפך את העם מאומה חסרת אונים ללוחמת ואמיצה, נועד להגשים ולהגן על זכות זו. הוא קורא להיאחז באמונה בכוח הזכות, תוך שימוש בכוח הצבאי ככלי לקיומה, כדי למנוע ויתורים מסוכנים ולהבטיח את ביטחון העם והארץ

הארץ, העבודה והעם

מאמר של מנחם בגין על שלמות הארץ ועל הצורך להחיל על שיטחי יהודה ושומרון את החוק הישראלי

ספסרים עליך, ארץ-ישראל

במאמר זה בגין מבקר את דברי של ראשת הממשלה, כאשר הבהירה כי תדאג שלא יהיה רוב להצעה שיהודים מהארץ ומחו"ל יוכלו לרכוש קרקעות משוחררות ביהודה ושומרון, בטענה שמהלך זה יגרום לבעית ספסרות בקרקעות. בגין יוצא נגד הגינוי של העם היהודי כאילו הוא ספסר וגנב שאלה תיאורים אנטישמים על יהודים, ולא ראויים ליהודיה גאה כמוה. כמו כן מתנגד בגין למשתמע מדבריה, כי המתנגדים לחלוקתה מחדש של הארץ מתנגדים לשלום ודוחים אותו. בגין טוען כי גם המתנגדים לחלוקה רוצים גם שלום, ומי שמתנגד לו, ומצהיר על כך הם אויבינו. בגין מוסיף שהקריאה ליהודי התפוצות לעלות לארץ ולהתיישב לא הגיונית בהתחשב בעובדה שלא ינתן להם לרכוש כאן קרקעות.