בכרוז זה פונה האצ"ל לאו"ם אשר התכנס בניו יורק לצורך דיון בבעיית ארץ ישראל. הארגון הצבאי מעלה בפניהם מספר עובדות שמטרתם להוכיח את צדקת בקשתם לשחרור וגאולת הארץ משיעבוד הבריטים. הם מקווים שעובדות אלה יגרמו לאו"ם לראות את בעייתם כמלחמה בין הבריטים לבין היהודים, אשר הפתרון הנכון ביותר הוא להוציא את הבריטים מהארץ ולתת ליהודים את חירותם באדמת הארץ. התאריך הוא תאריך משוער לקראת דיון מיוחד באו"ם על עתידו של המנדט הבריטי בישראל.
בכרוז זה טוען בגין כי העם בא"י תומך במלחמתם וכי המנהיגים היישוב אשר התחייבו להיאבק בבריטים לא עושים זאת. כדי להוכיח זאת מציע מפקד האצ"ל לקיים משאל עם אם לקיים מלחמה כנגד השלטון הבריטי. כרוז זה התפרסם בסביבות חודש אפריל 1947.
בכרוז זה מפקד האצ"ל טוען כי אין להתעלם מיחסי האיבה בין ברית המועצות לבין ארצות הברית ,אשר מהווים סכנה גדולה להתפתחות מלחמת אחים בין יהדות בריה"מ לבין יהדות ארצות הברית, אך מבהיר כי המחתרת כן תתמוך באחד הגושים במקרה שאחת המעצמות תעזור למחתרת במאבק כנגד השלטון הבריטי. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
בידיעה זו אשר פורסמה בעיתון "חרות" מפנה מפקד האצ"ל להגנה ולסוכנות היהודית שאלות על מעשיהם, אשר מובילים למלחמת אחים. בגין מדגיש כי אין המחתרת רוצה במלחמת אחים אך אם המחתרת תצטרך היא תתגונן מפני ותשיב לה מידה כנגד מידה. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
בכרוז זה מספיד מפקד האצ"ל את ארבעת עולי הגרדום (דב גרונר, דב רוזנבאום, מרדכי אלקושי, אליעזר קשאני) אשר מהווים דוגמא ומופת לאנשי המחתרת וגבורתם תיזכר בהיסטורית עם ישראל. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
