הישיבה הארבעים ושש של הכנסת העשירית – יום שני, כ"ג בטבת התשמ"ב, 18 בינואר 1982 – ההתרחשויות בפתחת-רפיח

בגין טוען שלא בפעם ראשונה מתרחש בישראל ויכוח על חלוקת הארץ. בגין טוען שלא ניתן להצדיק "ריאליזם מזויף" שמתכחש לקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל לעם היהודי. בגין טוען, שהקשר הזה הוא יסוד הזכות של העם לארץ. בגין טוען ש-"שאלת הערבים" בארץ קיימת, אך לא ניתן להצדיק החזקת שטחים מלפני 1967 ולגנות החזקת שטחים ביו"ש על סמך זה שיש שם אוכלוסיה ערבית. בגין טוען שהתוצאה היחידה האפשרית של חלוקת הארץ – מדינה עצמאית של ארגוני טרור וחידוש של שפיכות דמים. בגין טוען שפטרון היחיד הוא התכנית האוטונומיה מלאה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויד. בגין קורא לממשלות ערב, ובפרט למלך חוסיין להתכנס לוועידה שתדון בביצוע תכנית זו.

הישיבה הארבעים–וחמש של הכנסת העשירית – יום רביעי, י"ח בטבת התשמ"ב 13 בינואר 1982 – הצעות לסדר–היום – ראש הממשלה ושידורי חדשות ב"קול ישראל"

בגין מגיב על ההאשמות שלפיהם הוא, כביכול, התערב בתוכן חדשות של "קול ישראל". בגין טוען שאינו דרש להסיר שום חלק משידור החדשות וזו יוזמתם של מנהלי "קול ישראל". בגין טוען שהשידור הנדון פגע בכבודו של אריאל שרון, כיוון שהתבסס, כביכול, על העיתון שעדיין לא פורסם. בגין טוען שהוא ביקש מ-"קול ישראל" להביע צער על הפגיעה. בגין טוען חופש הביטוי הוא מושג קדוש עבור ממשלתו ולא הייתה שום פגיעה בו. בגין מבקש לקיים דיון במליאה ושואל האם "ממלכתי" חייב להיות "אנטי-ממשלתי".

הישיבה השלושים-ושתיים של הכנסת העשירית – יום שני י"ח בכסליו התשמ"ב (14 בדצמבר 1981) – הצעת חוק רמת–הגולן, התשמ"ב–1981

בגין מגיש לכנסת חוק רמת הגולן. בגין טוען שהיסטורית רמת הגולן הייתה חלק מארץ-ישראל שהופרדה ממנה בהחלטה של ממשלות קולוניאליות. בגין טוען שסוריה מצהירה בגלוי שאין לה כוונה לשאת ולתת עם ישראל על שלום ונוקטת בצעדים תוקפניים,בין השאר בלבנון . בגין קורא לכנסת לאשר את החוק. בהמשך בגין טוען שהמדיניות שלו שהביא לחתימת חוזה הברית עם ארה"ב ממשיכה את הקו המדיני של ממשלות קודמות אך מבוססת אל עיקרון ההדדיות. בגין מדגיש ש ההחלטה להביא חוק לכנסת בלי התייעצות עם ארה"ב הייתה מהלך דיפלומטי שנועד למנוע סכסוך מיותר. בגין טוען שהתבססות הממשלה על דעת הרוב בכנסת ובעם אינה פוגעת בערכי הדמוקרטיה ומדגיש שהוא לא מנע בשום צורה מהמתנגדים לביע את עמדתם.

הישיבה העשרים–וחמש של הכנסת העשירית – יום רביעי, כ"ח בחשוון התשמ"ב 25 בנובמבר 1981 – הצעות לסדר–היום

בגין משיב על ההצעות לסדר היום העוסקות במצב בשטחים. בגין מגן על מדיניות של פיצוץ או חסימת בתים. בגין מדגיש שזה אמצעי קיצוני, אבל הוא תומך בו עם זו הדרך שתפסיק אלימות כלפי יהודים. בגין טוען שממשלות המערך נקטו בצעדים דומים והביקורת שלהם אינה כנה. בגין מכריז שהממשלה לא תסבול הסתה לאלימות.

הישיבה החמש–עשרה של הכנסת העשירית יום שלישי, ו` בחשוון התשמ"ב 3 בנובמבר 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (דיון)

בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.