מקור: דברי הכנסת

תשובתו של בגין להצעת האי-אמון בממשלה. בגין מגן על החלטתו לשלוח ברכה לחיילי צה"ל אחרי עימות אלים עם מתפרעים בשטחים. בגין מביא צער על כך שנהרגו אנשים, אך טוען שאבן היסוד של מדיניות הממשלה – שלא יהרגו יהודים. בגין מזכיר את מעשי זוועה של המשטר הסורי בסוריה ובלבנון ומדגיש שלסוריה אין שום בסיס מוסרי לפנות לאו"מ בנושא מצב בשטחים. בגין טוען שישראלים הטוענים להפרות זכויות אדם בשטחים מזיקים למדינה כולה. בגין מדגיש שמאמרו של יוסי שריד שבו הוא הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית מנוגד לעמדה הרשמית של המערך. בגין מכריז שהמשלה תפעל על-פי העקרונות שלה ולא תסכיפ לחלוקת הארץ או למסירה של חלקיה לשלטון זר.

נאומו של בגין בכנסת לכבוד נשיא צרפת שביקר בישראל. בגין מדגיש את ידידות המיוחדת של העם היהודי כלפי צרפת. בגין מזכיר את תפקידה של פרשת דרייפוס בהיסטוריה של ציונות. בגין טוען שצרפת בעיני היהודים הפכה להיות מזוהה עם מאבקפ של "דרייפוסרים". בגין מדגיש את תפקידה של המהפכה הצרפתית בקידום האידאלים של חרות וקידמה. בגין מדגיש שזוהי המהפכה היחידה שנאבקה נגד שיעבוד פנימי והצליחה לשחרר את עמה. בגין משווה את המהפכה הצרפתית עם מלחמת העצמאות האמריקאית, שלטענתו הייתה מלחמת שחרור נגד דיכוי קולוניאלי ועם המהפכה הרוסית, שהסתיימה בשעבוד הקומוניסטי. בגין טוען שיחסים בין צרפת וישראל ידעו עליות וירידות, אך ישראל לא הפסיקה להיות ידידה של צרפת. בגין מביע את תקוותו שהנשיא החדש מיטרן יחדש את הידידות. בגין טוען, שהמכשול העיקרי לחידוש הידידות בין המדינות היא התמיכה של צרפת בהקמת המדינה הפלסטינית. בגין מנמק את התנגדותו להקמת המדינה הפלסטינית ומביע תקווה לחידוש הידידות בין צרפת לישראל.

נאומו של בגין בעקבות הודעתו של שר ההגנה של ארה"ב על כוונת למכור לירדן נשק מתקדם. בגין מביע התנגדות לעסקה. בגין טוען שירדן נכנסה לברית צבאית עם עיראק והברית הזאת תהיה מופנת נגד ישראל. בגין טוען שבתנאים המודרניים היתרון האיכותי לא תמיד מהווה משקל-נגד לחיסרון המספרי. בגין מזכיר התחייבויות של הנשיא רייגן ומזכיר המדינה הייג שהבטיחו לשמור על היתרון הצבאי של ישראל. בגין מדגיש שהוא בטוח ביכולת של צה"ל להדוף כל מתקפה ולצאת להתקפה-נגד, אבל מדובר בדאגה על חיי אדם שייפגעו אם היתרון הצבאי של ישראל יישחק. בגין קורא לכנסת לתמוך בפניית הממשלה, שקוראת לאמריקאים לא לספק נשק למדינות שמסרבות להיכנס למו"מ לשלום