קיימות במסורת העברית מצוות-עשה ולא-תעשה שהן בבחינת מצוות נצחיות כוחן יפה בכל מקום ובכל עת. אך מלבדן יש גם מצוות שהתקופה מולידתן כשם שהתקופה מוסיפה תוקף מיוחד לצווים ולאיסורים האוניברסליים המצווה הראשונית של התקופה היא אהבת העם לא אהבה מופשטת לציבור גדול בלתי נודע, הנקרא עם ישראל. אלא אהבה ממשית המוצאת את ביטויה במעשי יום-יום, … Continued
לפני שנה, בסיון תש"ה, פנינו לראשי הציבור העברי ועסקניו בתזכיר, בו נאמר בין השאר: "אין אנו מאמינים, כי סוכנות יהודית אחרת, או הנהלה ציונית אחרת תוכל, בתור שכזו, לשנות את המצב. מאוחר מדי אמנם, דרושים לנו, בודאי, גם אנשים חדשים, אולם מה שדרוש לנו בראש ובראשונה, אלה הם מוסדות חדשים, מהפכניים, ודרכים חדשות, מהפכניות. את … Continued
"במצב זה, אין דרך אחרת, אלא להטיל את הכל למען הכל. במצב זה הסיכוי הגדול ביותר הוא דווקא הסיכון הגדול ביותר. במצב זה רווח והצלה יעמדו לעמנו ולעצמנו רק ממקום אחד: ממלחמה גלויה ומכרעת. כי הילחם נילחם, כפי שנלחם איש, היודע, שמאחוריו תהום, מימינו תהום, ומשמאלו תהום. ורק דרך תקומה אחת נשארה לו: קדימה."
על כן לכו, למען השם לכו, ומסרו את ההגה לידים צעירות, לידים בטוחות – ורבות כאלו בציון ובישראל – שיביאו את ספינתנו, בגלי זעם וקצף, ואחרי מבחנים קשים, בלתי נמנעים, לחוף המבטחים.
מעל לכל דרוש לנו נשק. נשק רב, נשק מכל הסוגים. כי בלעדיו נושמד ואתו ננצח. אין עדיין צורך באנשים. קם בארצנו דור עברי חדש, המוכן להלחם והיודע להלחם. ואם נופל מקרבנו אחד, באים במקומו עשרה אולם אם יימצאו בקרבכם אנשים, גדולי רוח, שיתנדבו למלחמה ישירה נגד המשעבד הבריטי, נקבלם כאחים, כאחים לרוח, כאחים לנשק. ונראה … Continued
