"לא, רבותי, אין עוד מרות בישראל, זולת שתי המרויות הבאות. מרות המצפון מול מרות ההתכחשות; מרות הנאמנות מול מרות הבגידה; מרות האמונה מול מרות התבוסנות; מרות המלחמה מול מרות הכניעה. ואם כך, בל יהיה ספק, באיזו משתי המרויות יבחר הנוער העברי, הנוער כולו, על כל זרמיו. כי יהיו ההבדלים ביניהם אשר יהיו, לכולם מטרה אחת, … Continued
"אין עוד לתאר את הנשק העברי כנשק, המיועד להתגוננות מפני התנפלויות של ערבים. הנשק העברי, כנשקה של כל אומה, מיועד להגנת העם. והגנת העם כוללת את המלחמה לשחרור ארצו. המלחמה הזאת היא חוקית. היא זכות וחובה כאחת. כמו כן אין עוד לספר על פליטים אומללים כל עברי באשר הוא עברי זכאי לבוא למולדתו. עלייתו היא … Continued
ההנהגה הקיימת איננה לוחמת ואף איננה הנהגה. ווייצמן ובן-גוריון, ווייז וסילבר, גולדמן וטבנקין – האם צמדים כאלה יכולים להוביל עגלתנו? האם הם מסוגלים להוביל בכלל קדימה? הרי כל אחד בתוך "הצמד" מושך לכיוון הפוך. ברור, שנושאי התבוסנות, המדינית או המעשית, מוכרחים ללכת. ההנהגה שתקום חייבת להיות בעלת כיוון אחיד; ההנהגה שתקום חייבת לעמוד ללא רתיעה … Continued
"מה נדירות הן ההשוואות, שההיסטוריה יוצרת בתקופות מסוימות. הנה עומדים אנו במאה העשרים, וכדאי לחזור ולשים מבט על תקופת המאה הראשונה. כיום שולטים בארץ ישראל האנגלים; אז שלטו בה הרומאים. כיום קם ארגון, הנקרא ארגון צבאי לאומי ורעיו; אז נלחמה קבוצה שכונתה קנאים. הקבוצה ההיא גילתה גבורה רבה ונכונות גדולה להקרבה עצמית, בהתייצבה באומץ מול … Continued
"בדרכנו נלך, את חובותינו נעשה. נילחם ונקריב, נכבוש ונשחרר, ניפול ונעלה, נקום ונקומם, כשאש המרד הקדוש בוערת בקרבנו ובאזנינו מהדהדים לא דברי צביעות גלותיים, כי אם דבריהם הנצחיים של חוזי ישראל ונביאיו…"
