המשמעת לא הייתה סיבת האחוה אלא להיפך: המשמעת הייתה תוצאת האחוה. האמון המופלא לא היה הגורם ליצירת האחוה – גם האמון היה תוצאת האחוה. האחוה הייתה אבן הפינה לכל בניננו. הכוח לעמוד בניסיונות, בכשלונות וביסורים. האחוה הקימה גשר בלתי נראה לעין – לא רק בין רחוקים-קרובים אלא גם בין קרובים-רחוקים. בין אחים שהיו רחוקים מרחק … Continued
האחוה יצרה נוהג חדש לגמרי: ארגון צבאי מדיני המבוסס על הפקודה – על הפקודה שכמעט ואיננה נשמעת. היחסים בין המפקד לחייליו היו פשוטים כל כך עד שדי היה למפקד ברמז כדי להעביר את רצונו ולתרגמו לשפת המעשה.
עדיין זוכרים אנו את הודעתו היהירה של בן גוריון בכנסת: כל עוד הממשלה הזו תכהן, לא תוכר זכותו של אף אחד שלא היה בשורות ההגנה או צבא ההגנה לישראל.
מה יועילו הדברים שמר בן-גוריון השמיע באזני ברטלי קראם, כאשר הוא שאל למשטר שיקום בזמן הממשלה הזאת, ומר בן-גוריון אמר לו — כך מספר ברטלי קראם —: ״אל דאגה, בארצנו יתגשם הסוציאליזם יותר מאוחר מאשר בארצות-הברית של אמריקה״. מה יועילו דברי ארגעה אלה, אם כאן הוקם משטר, שיצא שמו לשמצה בכל העולם, משטר של מונופולין … Continued
אינני בא לטעון שהקשיים הכספיים הם הם הקובעים את צדקתה או אי-צדקתה של דרך מסויימת. במשך עשר שנים עקבתי אחרי דרך חייו של זאב ז׳בוטינסקי. הוא היה העני במנהיגי ישראל; ראיתיו בעניו ; ואף-על-פי-כן, האם אנו טענו שדרכו לא צדקה, משום שלא היה לו כסף? כלום עזבנו אותו משוס שהוא נתקל בקשיים כלכליים? להפך, על … Continued
