אנו יכולים להשתמש בנוסחתו של דב בורוכוב, שהבחין בין "גולה נורמאלית" לבין "גולה בלתי-נורמאלית". בגולה נורמאלית אין התקפות פיסיות על יהודים, אין נגדם הגבלות חוקיות, אין רדיפות גזעיות; כל אלו ישנן בגולה בלתי-נורמאלית, שבה "בעיית היהודים" היא מעין פצע פתוח. אך, כמובן, גם גולה נורמאלית – גולה היא.
גלות ערב היא גלות בלתי נורמאלית במלוא מובן של המושג, אך בחלקי העולם שאחד מהם קרוי "מזרחי" והשני "מערבי", "מצטלבות" התופעות של "גולה בלתי-נורמאלית" באלו של "גולה נורמאלית". "במזרח" אין רדיפות גזעיות ואין הגבלות חוקיות נגד יהודים באשר הם יהודים, אך שנאת ההמונים ליהודים, אף על פי שהיא נאלצה לרדת מעין "מחתרת נפשית" לא פחתה: … Continued
כמובן, האדם הוא שצריך היה לשחרר את אדמת המולדת; אבל אדמת המולדת גם משחררת את האדם. כולנו שבי ציון, מי מוקדם יותר ומי מאוחר יותר. והתהליך של שיבת ציון, הנמצא אך בראשיתו, מן הכרח שיימשך. בלעדיו לא נהיה אלא "אומונת"; בעקבותיו תקום האומה העברית.
חרות מול עבדות:
תהליך שיבת-ציון הולך ויוצר בארץ זו מצב, שלו ייחלנו ואותו ניבא מורנו ורבנו זאב ז'בוטינסקי. הולך ונוצר בארץ זו רוב יהודי, רוב לא רק ביחס לשטחה של מדינת ישראל בגבולותיה הנוכחיים – אלא רוב יהודי אבסולוטי ביחס לכל האוכלוסיה משני עברי הירדן. ובמצב חדש זה – שאלת חיים הוא משטר של חופש-אמת, משטר של חרות … Continued
