אולם במולדת עצמה לא רק ניתנה ההוכחה, המהפכנית, המוחצת, כי יהודים יודעים להלחם. אלא נעשה בה המעש משנה הגורל. בימים ההם היו לוחמי מחתרת עברים זונקים, במפתיע, לעבר כוחות חזקים מהם, ללא כל יחס משוער, או מקובל, והיו מכים בהם ומנצחים אותם. באילו תנאים הם נלחמו? לא הרים, לא יערות, לא בעל ברית לא נשק … Continued
בימים ההם קמו לנו, בעקבותיו של שלמה בן יוסף, אחד עשר הרוגי המלכות. איזו גבורה הם גילו. כולם, בבית המשפט, בבית הכלא, בתא המוות ובצעם אלי הגרדום. האם הם לא החדירו, בקרב הנוער העברי כולו, על ידי מופת עמידתם את נכונות ההקרבה. אשר בלעדיה לא היינו מגיעים גם במולדת, אלא לגיטו, ולקיצו הבלתי נמנע?
ובא יום. פרקנו עול שעבוד. יצאנו לחרות. הותקפנו. הכל הוטל על כף המאזניים. אז קם הנוער העברי כולו, ללא הבדל מחנה, ולמוד המופת מתל-חי ועד עכו, יצא, מתוך נכונות ללא סייג למות בעד האומה, ללחום את מלחמתה. וירבו הגבורים בישראל, לא עוד לעשרות, לא עוד למאות, אלא לאלפים. בהלת פחדנות מידבקת? וודאי. אך גם גבורה … Continued
היש דירוג לגבורה? האם גבורתו של תרומפלדור בתל-חי, עולה על זו של אפרים צ'יזיק בחולדה? האם גבורתו של שלמה בן יוסף בעכו עולה של זו של תרומפלדור בתל-חי? האם גבורתו של דב גרונר בירושלים ובעכו, רבה מזו של שלמה בן יוסף? האם גבורתם של פיינשטיין וברזני, שפוצצו את עצמם בתא המוות, רבה מזו של הרוגי … Continued
לא, אין דירוג בגבורות. אין האחת עולה על רעותה, או רבה מקודמתה. תקופה וגבורותיה. ימים ימים וגבוריהם. אולם ייחוד יש בגבורות. כולן קדושות ומקדשות. אך כולן מיוחדות ומייחדות. ואת הייחוד הזה אין, אף אסור, לטשטש. לאוו כל אדם המוכן למות על משמרתו משיותקף, מוכן לצאת להתקפה ולסכן את נפשו בה. לאוו כל חייל מגוייס, מסוגל … Continued
