חוקרים העלו ספק, אם הוא באמת אמר, או הספיק לומר, לפני צאת נשמתו את המפורסם במשפטי הדור: טוב למות בעד ארצנו. ומנהיגים רבו, מבין אלה, הטוענים להבנת תהליכים היסטוריים לאחר התרחשותם, אשר קראו לא לחנך את הנוער על אימרה מסוכנת זו. טוב לחיות בעד ארצנו. זו הציונות, אמרו, וזו החלוציות. אין אחרת אינה ולא תהא, … Continued
על אף הכל, הוסיף תרומפלדור להזהיר בזוהר הגבורה המחודשת. ועד שנת 1938 הוא היה, בתודעת העם, נושא כתרה. התודעה היא עובדא. שני לא היה לו.
המפנה חל בשנה ההיא בה הארגון הצבאי הלאומי, בפיקודו של דוד רזיאל, הפעיל נשק עברי, בפעם הראשונה מאז החילונו שבים לארצנו, לא לשמירה, לא להגנה מקומית, הכפוייה לפי טבע הדברים, אלא להתקפת נגד, שמהותה הגנה כוללת על האומה, על חייה, על כבודה ועתידה. בימים ההם קם לנו, ונפל, יעקב רז, שפתח במו ידיו את פצעיו, … Continued
ברבות הימים נתחדשה הנוראה בסתירות בכל תולדות ישראל. תהום ההשמדה מזה; שיא הגבורה מזה. מיליונים יהודים, ובתוכם מאות אלפי בני נוער, שלא חונכו, כפי שצריך היה לחנכם, הלכו למות אימים ללא כל התנגדות. לא קמה בהם הרוח, אף מול פני מוות בלתי נמנע, לקום על האוייב הטובח. הנכונות לא היתה, או לא הוחדרה בזמן, במידה … Continued
אבל בעצם הימים ההם פרצה, והגיעה לשיאים לא שערנום, הגבורה היהודית. בגולה נמצאו מעטים, שעמדו לא עוד על נפשם, אלא כבודם במותם. ובעיקר על כבוד עמם המושמד, בנשק ביד, עמדו על תלים חיים, עד הרגע האחרון. ובמולדת פרץ מרד, לא למיתת כבוד, אלא לחיי חרות וכבוד.
