אודה, כי לא ירדתי לסוף דעתם הסוציאליסטית. הן חלפו הימים, אולי לבלי שוב, שבהם דוברי המחנה הזה יכלו להטיף מוסר לזולתם מבחינת צמצומיות הקיום. כמובן, יש ביניהם גם יוצאים מן הכלל; נכבדם. אבל ידוע לכל, כי רובם ייטיבו עם עצמם, אם יוותרו על הטפה מעין זו. שאין עוד ביכולתם לנהוג לפיה. והטפה, אשר בינה ובין … Continued
ראש הממשלה בתשובתה לדברי, הכריזה, כי, לפי דעתה, יש תמיד לשאוף לשלום, כאילו אני אמרתי משהו אחר. ציינתי מבפורש, כי השלום הוא משאת הנפש של כולנו. אבל חובתו של עסקן ציבורי, אם בממשלה ואם באופוזיציה, היא לראות את העובדות ולא להתכחש להן. אלה, השואפים לשוב ולחלק את ארץ-ישראל טוענים לעומת אלה הרוצים כי נחלת האבות … Continued
להסכם שלום דרושים שניים. והצד השני, הערבי, אומר, כי, אם לא ניסוג לקווים ההם, לעולם לא יעשו עמנו שום הסכם. זוהי המציאות. את אלה, המטילים האשמת שווא בבני עמם, יש לשאול דוגרי: המוכנים אתם, למען הסכם עם הערבים, לסגת לקווי ה-4 ביוני 1967? אם הם משיבים בלאו מוחלט לשאלה זו – וכך הם משיבים – … Continued
המסקנה היא לא כי אלה רוצים, ואלה אינם רוצים בשלום […] ההיגיון והכנות מוליכים למסקנה אחרת, לאמור, כי הכל בישראל רוצים בשלום, אלא שאויבינו מונעים אותו מאז קום מדינתנו, והם תובעים את הנסיגות למיניהן, למען יוקל עליהם לפגוע בנו, או לערוך עימנו, כדברי סאדאת, את העימות הטוטאלי.
אין כל קשר, לשלילה, בין משאת נפשנו, השלום, ובין קיום זכותנו, של העם והיחיד, על ארץ-ישראל. שום הסכם שלום לא יושג ולא יקורב, אם נחזיק את אדמת ארצנו "פיקדון" שומם – לחוסיין. נהפוך הוא. הקשר בין הביטחון והשלום ובין ההתנחלות בארץ-ישראל הוא כולו לחיוב. השלום יבוא, לאחר שאויבינו ייווכחו לדעת, כי לעולם לא יימצאו עוד … Continued
