לא להרתע

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י' כסלו התש"ה, 26 בנובמבר 1944
מתוך:
במחתרת,(תשי"ט), כרך א' עמודים 173-177

השאלה הגורלות מוצגת פה מתוך כוונה אחרת. היא באה להוכיח, כי מלחמת שחרור עברית היא הכרחית בכל התנאים, כלומר, בין אם נקבל - למען הנתוח ההגיוני - את ההנחה הפסימית ביחס לאנגליה ובין אם נקבל את ההנחה האופטימית. אלו הן שאלות אכזריות. אך שומה עלינו כבר היום להציגן, כי גם העולם וגם אנו למדנו, שאין מיעוטים מוכרחים דוקא לחיות בתוך שיעבוד; אפשר להשמידם במאה העשרים לפי חרב; ולא יקום שום "אוהד", כדי להצילם. לו יהודי פולין היו מבינים את האמת הזאת, לא היו אולי מצילים את עצמם מכליון, אולם הם היו מתחילים בהתנגדות ולא מסיימים בה את תהליך הטבח ההמוני. הסיכום הוא פשוט: אם אנגליה החליטה סופית לחסום בפני העם העברי את הדרך ציונה, נשארה לנו רק דרך אחת: להלחם עד הסוף לשחרורנו ולעתידנו, כי אחרת נושמד בלי מלחמה. מצד היהודים תבוא התנגדות רצינית, אם תבוצע מדיניות הבגידה כלפיהם? לא! ידידינו היו נאלצים תמיד להיעזר בנימוקים מילוליים בלבד. אין פלא, איפוא, כי באווירה של הנמקה כזו, הם נוצחו בווכוח עם הגורמים האנטי-ציוניים שמלאכתם היתה קלה. הם יכלו לטעון כי הפגיעה בנו, ביהודים, לא תתקל בהתנגדות, לא תצריך מאמצים רציניים להשלמת הסדר, ואילו "פגיעה" בערבים, תגרור אחריה "תוצאות איומות". אפשר איפוא להגיע למסקנה סופית זו: התקוממות הישוב נגד משטר הדכוי, מלחמת היהודים בכוח הנשק היא הכרחית, צודקת ומנומקת מבחינה פוליטית, בכל המקרים. אם אנגליה עומדת מולנו כצור סלע, כדי לחסל את הציונות, אין בכלל על מה להתפלסף ויש להלחם עד שארית הכוחות, כי כליוננו לא יאחר בין כה וכה לבוא, ואילו מלחמה פותחת אופקים רחבים לנצחון. ואם יש לנו עוד על מי לסמוך באנגליה; אם יש לנו ידידים נאמנים, שיהיה לאל ידם לשנות בצורה מהפכנית את "הקו" ולהביא לידי החזרת ארץ ישראל לעם העברי - הופכת מלחמתנו במולדת לנשק היחיד והמכריע שנוכל לתת לידיהם, כדי שיצליחו במאמציהם אלה