הישיבה השישים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, ב׳ שבט תשל״ח (10 ינואר 1978) – ה.הודעת הממשלה בדבר צירוף שרים נוספים לממשלה תשובת ראש הממשלה

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ב' שבט התשל"ח, 10 בינואר 1978
מתוך:
כרך 81

 

...אדוני היושב-ראש, ההודעה האישית שמסר חבר-הכנסת שמעון פרס מעל בימה זו היתה יותר פולמוס מדיני מאשר הודעה אישית, אבל אין בכך פגם ואני שמח שמתנהל דווקא דיון כזה בינינו. אדרבה, נברר את העניינים.
איך אמר חבר-הכנסת פרס? — זו היתה הערכה, לא עובדה. הנה כי כן, אולי אפיץ את הקטע בעיתון ״מעריב״ בקרב כל חברי הכנסת. הוא בעצמו הודה — היה אצלי בבית-החולים, נכון, ערך אצלי ביקור חולים ואני מודה לו על אדיבותו. שוחחתי עמו שעה אחת בתנאים לא קלים ומסרתי לו את כל המידע. בין השאר אמרתי לו: נכון, ייתכן שתתקיים ועידת ז׳נבה, אין לדעת כמה זמן היא תימשך, אבל נמנע מלחמה. זו אינפורמאציה שמסרתי אותה לתומי, משום שהרי הדבר החשוב ביותר הוא למנוע מלחמה. משא-ומתן יכול למנוע מלחמה. אחר כך הופיעו הדברים בשמו של חבר- הכנסת שמעון פרס - - -
...
אחר כך יש ניגוח של הממשלה על אשליה שהוועידה הזאת תימשך שנים וכדומה. שאלתי את עצמי: אני מוסר אינפורמאציה בשיחה בארבע עיניים, אחר כך היא משמשת בידי מי שקיבל אותה מכשיר לנגח את הממשלה על אשליותיה? זו נקראת הערכה ? זה נקרא פירסום מידע.
...
ביחס לאינפורמאציה שנמסרה — היתה הודעה של הגברת מאיר, בהיותה ראש הממשלה, שהיא לא מוסרת אינפורמאציה מסויימת לא רק לוועדת החוץ והבטחון, גם לא לממשלה עצמה. במפורש נמסרה הודעה כזאת על-ידה. ואתה אומר לי שאין לי סמכות שלא למסור? יש לי סמכות. אגיד לך בדיוק מה היא. אין שום חובה המוטלת עלי בתפקיד זה מלכתחילה למסור דברים לוועדה פארלאמנטארית. חייב אני להיוועץ בחברי. הממשלה פועלת. הכנסת יכולה להביע לה אי-אמון. אין שום חובה המוטלת על הממשלה מלכתחילה ללכת לוועדת הכנסת ולהיוועץ בה. לא כך נהג מר בן-גוריון, כפי שחבר-הכנסת שמעון פרס יודע את זאת, לגבי הכנת מבצע-סיני. אתה יודע, חבר-הכנסת שמעון פרס, מתי ועדת החוץ והבטחון למדה על מבצע-סיני. אתה בין אלה שידעו מלכתחילה על מבצע.זה. אחה יודע מתי הממשלה קיבלה מידע על מבצע-סיני. אתה יודע אילו הכנות נעשו לקראת המבצע הזה בארץ ובחוץ- לארץ, אילו אזרחים זרים ידעו על המבצע וחברי הממשלה לא ידעו עליו מאומה — ואתה בא אלי בטענות לגבי סמכות כזאת. אתה היית אז קרוב מאוד למר בן-גוריון. אז לא יעצת לו ללכת לוועדת החוץ והבטחון ולהתייעץ אתה האם לשלוח את הצבא לסיני אם לאו.
...
הרי יש הדלפות, אתה יודע כמוני, לעתים טוב יותר ממני. אני לא מאשים שום איש. אני מדבר על העובדה של ההדלפות. צריך להגן על האינטרסים הלאומיים של המדינה. הובאה לפני, לפני כמה ימים, הצעה שאנחנו נשתמש בשירות הבטחון כדי לעקוב ולגלות את המדליף. סירבתי. אמרתי לממונה על שירותי הבטחון: אתה תילחם באויבי ישראל ולא תעקוב אחרי שום חבר הכנסת. אני ממאן להפעיל את שירותי הבטחון. זה נכון שפעם אחת הדבר הוצע בממשלה שהייתי חבר בה. כאשר בא אלי האיש שנשלח אלי אמרתי לו בהאי לישנא: אינני מסרב להשיב על שאלותיך, אני מסרב לשמוע אותן. זו עמדתי גם היום. בשום אופן לא אסכים שחברי ממשלה וחברי הכנסת ייבדקו על-ידי פוליגראף, מגלה-שקרים. בממשלה שלכם שמו פוליגראף על הלב של מיניסטרים. חברי הממשלה נבדקו כאילו היו ריקים, פוחזים. זו היתה חרפה לישראל. אנחנו נוהגים כך? בשום אופן לא ננהג כך. אבל דרוש אמון, דרוש כבוד להתחייבויות. יש הפרה של התחייבות, ומה לעשות ? אתם מספרים שהאמריקאים שמעו לפני ועדת החוץ והבטחון. לא הייתי חייב לבוא לוועדה לקבל אישור. אם התכנית איננה מוצאת חן בעיניכם — תגישו הצעת אי-אמון. אל תדרשו דיון מראש.