על האמת המנצחת
קריאה להקמת ועדת שופטים לחקר רצח ארלוזרוב (בגין הציע חוק לעניין ב-1956).
קריאה להקמת ועדת שופטים לחקר רצח ארלוזרוב (בגין הציע חוק לעניין ב-1956).
בגין נואם נאום תשובה בדיון שיזם על מצבם של יהודי ברה"מ, עיראק וסוריה. בגין מצדיק את היעדרות ה של סיעת גח"ל מחלק מהנאומים בצורך להתייעץ על-מנת להגיע להסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה בנושא החשוב זה. בגין טוען, שהביקורת מצד הקומוניסטים-תומכי ברית-המועצות היא גילוי של צביעות. בגין מגן על ניסוח שלו של ההחלטה שהיה מבטא הקרת-תודה של הכנסת לסנטור ג'קסון שיזם תיקון המטיל למעשה מגבלות מסחר על ברה"מ כל עוד היא לא תאפשר ליהודים לצאת ולעלות ארצה. בגין מודה לסנור ג'קסון ולחברי הקונגרס על תמיכתם בחוק ג'קסון-וונק כשם העם היהודי.
בגין קורא לכנסת לנקות צעדים בעקבות רדיפות יהודים בסוריה ועיראק. בגין מציע לפנות למדינות המערב כדי להפיל לחץ על הממשלות סוריה ועיראק ולאפשר ליהודים לצאת. בגין מציע לפנות מזכ"ל האו"ם כדי להעלות את הבעיה במועצת הביטחון וגם להזהיר את שליטי סוריה ועיראק שפעולותיהם כלפי יהודים בארצותיהם מהווים פשע השמדת העם. בגין משבח את רוחם של אסירי ציון וסירובם להיכנע למשטר הסובייטי. בגין דורש לפנות לנשיא ניקסון, לקונגרס , ליהדות של ארה"ב ולעם אמריקאי כדי להפעיל לחץ על ברז'נב לאפשר ליהודי ברה"מ לעלות ולבטל "כופר ההשלה". בגין שולל את הפשרה שלפיה ברה"מ תאפשר למספר מסוים של יהודים לעלות בכל שנה. בגין טוען שעל מדינת ישראל לעשות הכל למען הצלת יהודים ולמען זכותם לעלות ארצה.
במאמר זה בגין מגיב לטענות חוזרות ונישנות כאילו המצב לא היה חמור כל כך לפני ששת הימים, וכן, כי לא היה צורך בממשלת האחדות, והממשלה הקודמת היתה מגיבה באותו אופן. בגין טוען כי לא היה ניתן לדחות עוד את התקיפה משלושה הבטים – 1. המשק לא היה עומד בזמן נוסף בו יש גיוס מאסיבי של אנשי מילואים מגוייסים וממתינים, וכן כי המתנה זו גם פוגעת ביכולתם ובמוכנותם של הכוחות. 2. הערכות על מספרי האבדות הצפויות הרקיעו שחקים, אמנם המלחמה נגמרה עם מאות הרוגים פצועים ונכים, אך המספרים ללא התקיפה היו מוכפלים בהרבה 3. ההמתנה גרמה לערעור הסמכות האזרחית שהתמהמהה שזוהי סכנה גדולה לממשל הדמוקרטי. בגין מבהיר כי ממשלת הליכוד הלאומי קמה ופעלה מיד לתקיפה והקמתה התבססה על טובת העם, ולא על אינטרסים אישיים של ראשי המפלגות המצטרפות, שכן ממשלתו של אשכול טרם ממשלת האחדות היססה. בגין מצר על הנסיונות להוריד מהכבוד שהעם הרוויח בששת הימים
נאום של מנחם בגין, שנישא בטקס הודיה על תקומת ישראל שנערך במאי 1973 ברחבת הכותל המערבי, בנוכחות לוחמי אצ"ל ולח"י, חניכי בית"ר ואחרים. בגין מתאר את מסעו הארוך והמיוסר של העם היהודי – מגלות, רדיפות וחורבן, דרך מאבקי שחרור והעפלה, ועד לשיבת ציון ותקומת מדינת ישראל. בנאום זה, הוא משלב זיכרון היסטורי, אמונה עמוקה בצדקת הדרך והכרת תודה לאל על הגאולה, תוך קריאה לשמירה על ארץ ישראל כנחלת העם לעד