בנאום בכנסת, בגין תוקף את מדיניות החוץ של הממשלה, במיוחד את ההסכמים עם גרמניה, התנהגותה בזמן ביקורו של אדנאואר, והיחס המרגיע כלפי מרוץ החימוש מול מדינות ערב. בגין טוען שפעלותיה של הממשלה פוגעות ב"פרסטיז'ה" של המדינה ושל הממשלה. בגין טוען שהפגיעה זו גורמת להתפרצויות אלימות ברחובות, שמביאות משטרתית. הנאום מובא בדברי הכנסת מיום 18/05/1966 העתון מדווח על נאום זה ביום 19/05/1966
העתון מדווח על נאום בגין בכנסת (הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מתאריך 18/05/1966) בגין האשים את הממשלה בפגיעה בפרסטיז'ה של העם, וכן ביקר את תוקפנות המשטרה, וסיכם בכך שאשכול וממשלתו אינם יכולים לנהל את המדינה הנאום המלא מובא בגליון מיום 20/5 (עמוד 3)
בגין תוקף את מדיניות החוץ של הממשלה, במיוחד את ההסכמים עם גרמניה, התנהגותה בזמן ביקורו של אדנאואר, והיחס המרגיע כלפי מרוץ החימוש מול מדינות ערב. בגין טוען שפעלותיה של הממשלה פוגעות ב"פרסטיז'ה" של המדינה ושל הממשלה. בגין טוען שהפגיעה זו גורמת להתפרצויות אלימות ברחובות, שמביאות משטרתית. הנאום מובא גם בעתון היום מתאריך 20/05/1966
העתון מדווח על דברי בגין בטקס אזכרה לעולי הגרדום בבית העלמין בצפת. בגין הדגיש את ההקרבה הגדולה שלהם, ואת הגבורה הגדולה שלהם גם בעומדם במשפט ובצל המוות. בגין מזכיר גם את אלי כהן שהועלה לגרדום בסוריה שנה קודם לכן, ומוסיף שאולי הוא ידע מה שעבר עליהם. בגין מבטיח שכשם שעלו לקברם כבר 18 שנה, כך ימשיכו לעלות לקברם מדי שנה ושנה. וללמד זאת לדורות הבאים.
במאמר מ-1938, דוד רזיאל מגדיר את תכליתה של כל מלחמה כ"שבירת רצונו של האויב והשלטת רצונו של המנצח". הוא מביע דעתו כי את זאת לא ניתן להשיג בהגנה פסיבית, אלא נדרשת הגנה אקטיבית – התגוננות באמצעות התקפה. הוא מציג את שימוש העבר של הנוער הלאומי וכוחות היישוב בהגנה פסיבית כגורם לנזק הפוליטי שגרמו התקפות הערבים, ומאשים בו את הדפטיזם של השמאל וההבלגה היהודית. מנגד הוא מציג את השימוש בהגנה אקטיבית בחודשים האחרונים ואת הישגיו בהרתעת הערבים
