לא כל שעה יפה להתייחדות עם כל משורר. משורר משורר והשעה היפה להתייחדות עם שיריו. ברגעי אהבה נלך אצל משורר פלוני, שבשיריו נמצא הדים למתרחש אז בנפשנו. בשעות של עצב ודיכאון נפשי ייטיבו ללבנו שיריו של משורר אלמוני, שבהם מזומן לנו אח בצר לנו. שירים משולים לפירות: יש לאכול אותם בעונתם, כדי לטעום בהם את … Continued
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
המאמר עוסק בהבהרת מושג ההדר, שהוא מושג יסוד בהשקפת העולם ובפרקטיקה של זאב ז'בוטינסקי ותנועת בית"ר. הלפרן מבחין בין נימוס שהוא מושג לוֹקלי לבין הדר שהוא מושג אוניברסלי. כמו כן ההדר, אליבא דהלפרן, הוא תכונה פנימית הקשורה בזיקה שבין מוסר לבין אסתטיקה. המאמר פורסם בעיתון "חרות", 6 בספטמבר 1957, עמ' 4.
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.
