הגנה אקטיבית

במאמר מ-1938, דוד רזיאל מגדיר את תכליתה של כל מלחמה כ"שבירת רצונו של האויב והשלטת רצונו של המנצח". הוא מביע דעתו כי את זאת לא ניתן להשיג בהגנה פסיבית, אלא נדרשת הגנה אקטיבית – התגוננות באמצעות התקפה. הוא מציג את שימוש העבר של הנוער הלאומי וכוחות היישוב בהגנה פסיבית כגורם לנזק הפוליטי שגרמו התקפות הערבים, ומאשים בו את הדפטיזם של השמאל וההבלגה היהודית. מנגד הוא מציג את השימוש בהגנה אקטיבית בחודשים האחרונים ואת הישגיו בהרתעת הערבים

תורת המוסר

רזיאל מציג את עקרונות תורת המוסר (לשאוף אל הטוב ולהילחם ברע). הוא מדגיש את חשיבותו של המוסר הלאומי, אף ובמיוחד כאשר יש סתירה בינו לבין המוסר הפרטי, וכי במקרה כזה על האדם להתגבר על המוסר הפרטי למען הלאומי. הוא גם מזהיר כי אסור לאדם לחשוב שהחובות והזכויות הניתנות לו למען המטרה הלאומית ניתנו גם למען מטרותיו האישיות הפרטיות.