בעצרת לכבוד הצטרפותו של דוד מרקיש (בנו של של פרץ מרקיש שהואשם בבגידה והוצא להורג ע"י סטאלין) בגין תוהה על השנאה העזה של הקומוניזם את היהודים. בגין מספר על תנועת החרות – שהמורה הרוחני שלה הוא זאב ז'בוטינסקי. בגין נזכר בקבלת המברק שבישר על מות ז'בוטינסקי, וטוען כי כל ההישגים המהפכניים נעשו בהנחייתו ברוח של המורה.
נאום של מנחם בגין בעת טקס קבלת פנים והענקת תעודת חבר בתנועת החירות שנערך לכבוד אסיר ציון דוד מרקיש לאחר עלייתו ארצה – 1972
מאמר של מנחם בגין בו הוא מבקר את הטענה שיש לבצע חלוקה של ארץ ישראל על מנת להימנע מרוב ערבי וטוען כי העליה מברית המועצות תשמור על הרוב היהודי, בחלק הארחרון של מאמר מנחם בגין מדבר על ההבדל בין אזרחות לתושבות ועל כך שתינתן לתושבים הערבים זכות בחירה בין תושבות ואזרחות (הוא גם מזכיר את הסיפוח של מזרח ירושלים)
בגין מדגיש של אי-גיוס כוחות מילואים ערב מלחמת יום כיפור היה מחדל של הממשלה ועליה להיתפתר. בגין דורש מהממשלה להיתפתר גם בעקבות הסכמתה להשתתף בוועידת ז'נבה, בטענה שבתנאים הנוכחיים הסכמה כזו – פירושה הסכמה לנסיגה. בגין טוען, שלממשלה אין מנדת לנהל יוזמות מדיניות, כי בפועל הינה ממשלת מעבר. בגין מבקר את תמיכתה של הממשלה להסכם קיסינג'ר-סאדאת (שחרור חלק משבויים והקלה במצור ימי על אילת תמורת מעבר הספקה לארמיה השלישית). בגין טוען שמדיניות הממשלה נכשלה כי היא אינה מבוססת על זכות צודקת של עם ישראל על ארץ ישראל. בגין טוען שלמדינות המערב יש אינטרס בחיזוק מעמדה של ישראל ועל ישראל לנווט את מדיניות החוץ על-פי תובנה זו. בגין מהלל את חיילי צהל.
מאמר של מנחם בגין בו הוא עורך השוואה בין החוברת שיצאה נגד בן אהרון בעבודה והסערה סביבה במפא"י לבין החוברת שהוציא יגאל אלון בהיותו שר החינוך והתיאור השקרי לטעמו של בגין בנוגע לתפקיד האצ"ל והלח"י באותה התקופה .
