נסכל את מזימת ההתפיסות עם העמלק הגרמני
במאמר זה יוצא בגין נגד החלטת הממשלה לפתוח במו"מ עם גרמניה בקשר לשילומים. בגין טוען כי החלטה זו שמה את עמנו לבוז ולשימצה ברחבי העולם. עוד אומר בגין כי הגיעה העת לפעול נגד מעשה תועבה זה.
במאמר זה יוצא בגין נגד החלטת הממשלה לפתוח במו"מ עם גרמניה בקשר לשילומים. בגין טוען כי החלטה זו שמה את עמנו לבוז ולשימצה ברחבי העולם. עוד אומר בגין כי הגיעה העת לפעול נגד מעשה תועבה זה.
העיתון מביא הודעה מבגין הקורא לאזרחי ישראל לצאת ולמחות נגד החלטת הממשלה לפתוח במו"מ עם גרמניה בעניין השילומים למען כבוד ישראל.
במאמר זה לציון 71 שנה להולדתו של זאב ז'בוטינסקי טווה בגין קווים למשנתו של ז'בוטינסקי. בגין ציין כי תורת המרד העברי הושתתה על שלושה יסודות והם: קריאה לחיסול הגולה, החייאת חזון המדינה העברית, ויצירת רעיון הכוח העברי. ז'בוטינסקי ציווה למרוד בקיום הגלותי, רצה שימירו את שפת הגולה בשפת המולדת. בגין מציין שבלעדי המרד בגולה לא היה קם המרד בציון. עוד מציין בגין כי 18 שנה נלחם ז'בוטינסקי למען רעיון המדינה העברית. ולשם ביסוס כוח צבאי רציני לא לשם הגנה בלבד אלא גם לשם ייזום פעולות צבאיות. בגין מעלה על נס את אישיותו של ז'בוטינסקי שגילמה מורד ללא פשרות העומד יחיד מול הרוב, המעדיף רעב על מחיאות כפיים. בגין הביע את אמונתו כי כאשר יעבור הדור מן הארץ והשנאה תיעלם אז יתפסו ז'בוטינסקי ובניו את מקומם הראוי בהיסטוריה היהודית כמורדים ולוחמים.
בערב ראש השנה תשי"ב, שלוש שנים בלבד לאחר הקמת המדינה ולאחר שסיים את תפקידו כמפקד האצ"ל, פרסם מנחם בגין את המאמר שלפנינו. בטקסט טעון וספוג פאתוס לאומי, חוזר בגין אל אחד הסמלים המובהקים של המאבק בבריטים: הזכות לתקוע בשופר בכותל המערבי. בגין אינו מסתפק בתיאור היסטורי של האירועים, אלא משרטט את קווי המיתאר של הפילוסופיה הלוחמת שלו – המעבר מ"עבדות נפשית" וכניעה לתכתיבי "הסרדיוטות" הבריטיים, לריבונות גאה שאינה יראה מהפעלת כוח כדי להגן על קודשי האומה
העיתון מביא מאמר מעיתון בריטי בנוגע לספר 'המרד' של מ. בגין. המאמר מביא ציטוטים מהספר בעניין מלון מלך דוד בירושלים, הלקאת קצינים בריטים ותליית קצינים בריטים כתגובה.