בגין מדווח על מצבו של אנדריי סאחארוב שהוגלה וכעת מצבו לא ברור. בגין משבח את סאחרוב וטוען שהוא אחד מחסידי אומות העולם שעמד לצד אסירי ציון ובני משפחותיהם. בגין קורא לשחרורו והפסקת רדיפתו ובני משפחתו, ויוצא בקריאה לפרלמנטים בעולם שיעשו כמוהו.
לרגל עשור להקמתה של תנועת שיבת ציון בברית המועצות. בגין משבח את התנועה שאנשיה מסתכנים כאשר הם מלמדים יהדות ועברית, ואומר שיש לכנותם לוחמי ציון. בגין קורא לשחרור אסירי ציון מברית המועצות, וכן ליהודי סוריה ואתיופיה.
בנאום זה, ראש הממשלה מנחם בגין מתייחס למצב הבינלאומי המתוח על רקע שני אירועים מרכזיים: המהפכה האסלאמית באיראן, שהובילה למשבר בני הערובה האמריקנים בטהראן, והפלישה הסובייטית לאפגניסטאן. בגין מביע הזדהות עם העם האמריקני, מדגיש את הסכנות הנשקפות מארגון אש"ף, ומגנה את התוקפנות הסובייטית. הוא קושר את האירועים הללו למצב במזרח התיכון, תוך דגש על האיום שמציבים גורמים כמו אש"ף והשפעת ברית המועצות באזור. בנוסף, בגין מדווח על התקדמות ביחסי השלום עם מצרים, תוך פירוט ההסכמות עם הנשיא סאדאת בנוגע לנורמליזציה דיפלומטית ומעברי גבול, ומציג את האתגרים במשא ומתן על האוטונומיה ביהודה, שומרון ועזה. הנאום משקף את עמדת ישראל כמדינה הניצבת מול אתגרים בינלאומיים ואזוריים, תוך מחויבות להסכם השלום עם מצרים ולשמירה על האינטרסים הלאומיים
בגין מגיב להצעת אי האמון בממשלה שהוגשה בשל דחייה בפינוי אלון מורה. בגין טוען שבית המשפט פסק לפנות שטחים מסוימים עד סוף נובמבר, והם פונו, לגבי שאר השטחים, הפינוי יתבצע כשתסתיים בנית הישוב בהר-כביר, שהתעכבה ואז יועברו אליו כל המתנחלים מאלון מורה.
בגין טוען שאין אמת בטענות כאילו חלוקת ירושלים עומדת לדיון, ולמעשה על סעיף זה כמעט התפוצץ המו"מ בקמפ-דיוויד. בגין מבהיר כי האוטונומיה לערביי יהודה שומרון ועזה, לא מהווה הסכמה למדינה פלשתינאית, כי ישראל הדגישה שהריבונות שלה תשאר בשטחים אלה על מנת לשמור על בטחונה.
