חלוץ הקצונה העברית

בטקסט מרגש ואידיאולוגי זה, שהתפרסם לציון שנה לפטירתו של ירמיהו הלפרין, קושר מנחם בגין בין דמותו של "ירמה" לבין חזון הקמת הכוח המגן העברי. בגין פותח בתיאור קיומו של צה"ל כדבר המובן מאליו בימיו, אך מזכיר כי בעבר רעיון הצבא העברי היה מושא ללעג בקרב הציבור היהודי. הוא מציג את הלפרין כהתגלמות ה"קצין העברי" הראשון – שילוב נדיר בין חלום ומעש, הדר וקשיחות, שהיה חלוץ הקצונה ביבשה ובים (בבית הספר הימי בצ'יוויטווקיה). דרך דמותו של הלפרין, בגין מעלה על נס את תרומתה של תנועת בית"ר ותלמידי ז'בוטינסקי לשיקום הכבוד הלאומי, ומשרטט את דיוקנו של איש מופלא שסתר בתכונותיו את גלותיות העבר והניח את היסודות לצבאיות היהודית המודרנית

טוב לשרת עם זה על ידי תנועה זו

במאמר זה מודה בגין לכל מברכיו לרגל יובלו ה- 50. בגין מספר, כי הוא משרת את האומה כבר כ- 15 שנה באופוזיציה וכי לדעתו זהו שרות ממלכתי חשוב ומכובד. בגין מודה לכל אוהדיו ויריביו ומדגיש את חשיבות ההבדל בין יריב לבין אויב. הוא ממשיך וסוקר את תולדות חייו ואת הצטרפותו לבית"ר. בגין משבח את תנועתו של ז'בוטינסקי ואת פועלה למען המדינה. כמו כן בגין מעלה על נס את אופיים של חניכי תנועת בית"ר, את עקרונותיה של התנועה ואת חשיבות המשך פעילותה

שפה מובנת לעמים

מאמר זה נכתב לרגל יום הולדתו ה-50 של מנחם בגין על ידי שלמה פרידריך, ידידו הקרוב של מנחם בגין ומי שהיה נציג תנועת החרות בצרפת ומזכיר הוועד למען ברית ישראל צרפת. במאמר משרטט פרידריך את דיוקנו של בגין כדמות מופת המשלבת סמכות פיקודית עם יושרה אידיאולוגית עמוקה. הוא סוקר את תחנות חייו המרכזיות של בגין – החל מימיו כנציב בית"ר הנערץ בפולין, שם חינך רבבות צעירים לעלייה ולמשמעת אל מול רדיפות האנטישמיות, דרך תקופת מאסרו ברוסיה הסובייטית, ועד להגעתו לישראל והנהגת האצ"ל במאבק לחירות. המאמר שם דגש מיוחד על יכולתו של בגין להקרין "הדר" בית"רי וגאווה לאומית גם בזירה הבינלאומית; המחבר מתאר כיצד הכריזמטיות שלו והתעקשותו על עצמאות ישראל זכו להערכה מצד מדינאים בכירים בעולם, לעיתים אף בניגוד לניסיונות הממסד הישראלי באותה עת להפחית מערכו. בסיכומו של דבר, המאמר מציג את בגין לא רק כגיבור עבר, אלא כמנהיג מדיני צעיר ומבטיח, הנושא את תקוות תנועתו להגשמת חזון הציונות הממלכתית בעתיד