העתון מדווח על אסיפת חברי סניף של חרות בר"ג. בנאומו, בגין שיבח את ההתעוררות הרבה של הפעילים הותיקים לאור המשבר שפקד את התנועה. בגין התמקד בבעיה החמורה של ירידה מהארץ, וציין כי יש לתרום לאווירה חדשה וטובה למען בלימתה, וכן האשים את המדיניות הממשלתית שאינה מושכת עולים חדשים, ואף הגדילה את מספר המובטלים
במאמר זה בגין דן במכירתה שלהאניה הישראלית 'שלום' לחברה גרמנית דווקא. בגין מציין כי החברה הזאת, שבשנים 1933 עד 1945 הניפה דגל אדום עם צלב קרס על אוניותיה, אולי היתה העסקה המשתלמת ביותר כלכלית, אך אין זה הערך היחיד שיש לקחת בחשבון, ואין לשכוח את הרגש אל אותה מדינה.
העתון מדווח על אסיפת חברים בבאר שבע. בגין שיבח את החברים על ששמרו על אחדותה של התנועה, והגדילוה. בגין היב לדברי אבא אבן שגרס כי האופוזיציה מציירת מצב גרוע מכפי שהוא. בגין טוען כי אין הם מעוניינים שתחת שלטון יריב יהיה רע, אלא שיהיה טוב ללא קשר לממשלה, וכי להגיד שאין משבר פירושו להתעלם מהמציאות, ויש לדאוג לעתיד, ולכן הם מצביעים על הגורמים שהביאו לירידה מהארץ, אבטלה וסגירת מפעלים וכד'. בגין מוסיף שהדרך היחידה למנוע את המצב הוא שינוי המשטר
העיתון מדווח על דברי בגין באסיפת חברי תנועת החרות מסניפי השרון. בגין התייחס לאירועים הבטחוניים, וחלק כבוד לחללי צה"ל שנהרגו וטען שהלחימה האחרונה מוכיחה שרוח הקרב וההקרבה של האדם שמאחורי המכונה היא שתכריע את הקרב. וכן הוכיחה את זכותנו להגנה עצמית הכוללת גם תקיפת התוקפן והדיפתו.
במאמר זה בגין דן בגוש חרות ליברליים – בהקמתו, הקשיים שעברו בתחזוקו בשנתיים שהוא קיים, וההשפעה של המשבר הנוכחי בתנועת החרות על הברית עם הליברליים. בגין טוען שהגוש הוקם למען האומה, ומתקיימים דיונים למען השארותו מאוחד.
