ארכיונים: Articles

במאמר זה, בגין דן במצעד הצבאי לכבוד יום העצמאות, שהפעם התקיים בירושלים, אך בהרכב מצומצם, על מנת לא להפר את ההסכמים וליצור מתיחות באזור. בגין טוען שהמתיחות באזור הגיעה וללא קשר למצעד ולגודלו. בגין מוסיף וטוען כי יש להפחית ולהמנע מהצהרות ארגעה כי אין בתנועת הכוחות של האוייב, והבטחות שאם התוקפנות בסוריה תגיע לרמה מסויימת ישראל תגיב -אלא להגיב יותר לדבר פחות. בגין חוזר על זכותה של ישראל להגנה עצמית, ולכן אם היא תתקוף בסוריה כתגובה, ולמניעה מעשי תוקפנות שלה, זוהי לא תקופנות, אלא הגנה, וכך גם לגבי האיומים של מצרים, שכן האיום עצמו הנו תוקפנות. בכל מקרה אין לשגות בניחושים לכוונות האוייב, וצריך למנוע את הספק בבטחון הלאומי.

העתון מדווח על נאום בגין באסיפת עם בעמיקם. בגין טוען כי מהצהרת מצרים שתתקוף את ישראל רק אם ישראל תתקוף את סוריה ניתן להבין בעצם כי אם ישראל תתגונן, כזכותה, נגד תקופנותה ההולכת וגוברת של סוריה, מצרים תתקיף אותה. בגין טוען כי אין לנו סיבה לפחד מאיומים אלה, וישראל ותושביה לא יהיו הפקר

העתון מדווח על נאום בגין באסיפת חברי תנועת החרות באפקים. בגין פתח בעניין זכרון השואה, על אזהרתו של זאב ז'בוטינסקי וכן על הדמורליזציה בעם הנגרמת מההתיידדות של ישראל עם גרמניה. בגין הזכיר את יום השנה ה-20 לעלייתם לגרדום של דב גרונר מרדכי אלקחי יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני, שהיו חלק מהמאבק לשחרור המדינה בעת שנחסמו שעריה בפני יהדות אירופה. בגין סיים בכך שיש לתמוך בגח"ל שיכולה להוות אלטרנטיבה שלטונית

במאמר זה בגין מספר על גבורתם של עולי הגרדום של לוחמי המחתרת במלאת 20 שנה למותם. בגין מספר על הנסיונות לשחרורם והפריצה לכלא עכו