נאום בעת קבלת פרס ישראל על מפעל חיים

הנאום שלפניכם נישא על ידי יצחק שמיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר, בטקס הענקת פרס ישראל על מפעל חיים ביום העצמאות ה-53 למדינת ישראל. בדבריו, שמיר משקף את מסע חייו האישי והלאומי, החל מהגעתו לארץ ישראל ב-1935 כצעיר נלהב, דרך מאבקו במחתרות האצ"ל ולח"י, ועד לתרומתו להקמת מדינת ישראל ולחיזוקה כמדינה עצמאית וגאה. הנאום ממחיש את מחויבותו העמוקה לציונות, לירושלים כבירת ישראל הנצחית, ולחזון של עם ישראל החי כעם חופשי בארצו. דבריו מדגישים את האמונה בצדקת הדרך, את האחריות לשלומם של יהודי התפוצות, ואת האתגרים העומדים בפני המדינה בדרך להשלמת גאולת ישראל

עשר שנים צריכות היו לחלוף…

בהקדמה זו לספר של שלמה נקדימון על הפצצת הכור הגרעיני בעירק מספר בגין בקצרה על קבלת ההחלטה ועל התגובות של העולם אחר המבצע. הקדמה זו מהווה אחד מהכתבים הבודדים אשר פורסמו בגין לאחר התפטרותו כראש הממשלה ואולי אף האחרון מפרסומיו.

הישיבה הראשונה של הכנסת השלוש-עשרה – נאום ראש הממשלה היוצא ויושב ראש הכנסת הזמני יצחק שמיר

נאומו של ראש הממשלה היוצא ויושב ראש הכנסת הזמני, חבר הכנסת יצחק שמיר, בישיבתה הראשונה של הכנסת השלוש-עשרה, שבה סיים את תפקידו כראש הממשלה והושבעה ממשלת ישראל העשרים וחמש, ממשלתו של יצחק רבין. ראש הממשלה היוצא יצחק שמיר קורא לשמור על אחדות ישראל ועל שלמות ארץ ישראל

הישיבה המאתיים–ועשרים של הכנסת העשירית יום רביעי, י"ח בתמוז התשמ"ג 29 ביוני 1983 – יועץ מודיעין לראש הממשלה

בגין מדגיש שלא נאה להשתמש בהדלפה כמקור העיקרי לדיון פורמלי בכנסת. בגין טוען שהיחסים שלו עם ראשי קהיליית המודיעין התבססו על איכויותיהם המקצועיות ולא על השקפותם הפוליטיות. בגין טוען שמינוי יועץ לענייני מודיעין הוא סמכות של ראש הממשלה והוא יפעל לכך בשיטוף פעולה עם אנשי מקצוע. בגין מדגיש שהתערבות הכנסת בנושא אינה נחוצה ויכולה ליצור סתירה.

הישיבה המאתיים וארבע עשרה של הכנסת העשירית, יום רביעי, ד' בתמוז התשמ"ג, 14 ביוני 1983 – הקמת ועדת חקירה לחקירת פעולות של חוגי האופוזיציה במהלך מבצע "שלום הגליל"

בגין טוען שמלחמת לבנון הייתה מלחמה של הגנה עצמית, נסיון להגן על צפון מפני איום ממשי. בגין מבקר את האופוזיציה על כך שהיא מנסה ליצור רושם שהייתה תוקפנות ביציאה למלחמה. בגין מתנגד להקמת ועדת חקירה נוספת וטוען שהממשלה אימצה את המסקנות של ועדת כהן.