שליחותם של בני המשפחה הלוחמת
אני יודע מנסיוני - הייתי במשך שנים חייל - כי בצבא לא נותר זמן רב לקרוא או לכתוב. אמנם, בצבאות מסוימים צרחו הפלדפבלים לעומת המגוייסים החדשים: "פה לא אוניברסיטה, פה צבא, פה צריך לחשוב" אבל גם הם, הפלדפבלים, ידעו, כי אין זו אלא בדיחה קסרקטינית. האמת היא, כי מכונת הצבא, על סדריה הקבועים ועל ההווי המיוחד שהיא יוצרת, כובשת את הפרט כמעט לחלוטין והופכת אותו, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם אינו רוצה; לאחד ה"ברגים". על ידי כך אינו בטל חלקו של היחיד בהגנת העם והמולדת. במכונה כידוע, יש ערך לכל בורג; חלק פעוט שיתקלקל והמכונה כולה עלולה לעמוד, אין זה חוק מיכני; חוק החיים הוא, וכל מי שיש לו גישה ממלכתית, חייב להבין אותו. בלי צבא - אין מדינה; בלי סדר - אין צבא.
בשבילכם אחי, אין זו תורה חדשה. היא חרותה על לוח לבכם. למדתם אותה לא מתוך תקנונים רשמיים. למדתם ושיננתם אותה "סביב הבירה", בחדרים אפלים ובפרדסים חשוכים והצלמוות סביבכם. הן תזכרו את הא"ב של המעמד:
"צבא-השחרור הוא צבא מתנדבים, הכופים על עצמם את חובותיהם ולא צבא מגויסים שחובותיהם נכפו עליהם על ידי זולתם. תפקידיו העקריים הם צבאיים; חובתו להכות באויב בכלי זיין חדישים; מטרתו למוטט ולמגר את שלטון הזרים ולהקים במקומו את שלטון האומה בארצה; שאיפתו לההפך - ביום הגאולה - לצבא המגן על המולדת, השומר על גבולה, על עצמאותה, על שלמותה והתפתחותה. צבא כזה, הלוחם לשחרור המולדת ומוכן להגן עליה אף במחיר החיים, הוא הוא הדרוש לעם ישראל יותר מכל דבר אחר, כי בלי צבא אין אומה,אין מולדת, אין כבוד. בלי צבא - הופך עם, ולו אף עם עתיק וקדוש - למה שהיה עמנו: לקרבן שחיטות ופוגרומים במשך אלפיים שנה"...
את התורה הזאת לא רק למדתם והוריתם; גם הגשמתם אותה. צבא השחרור, שלשורותיו התנדבתם בימי המחתרת והשעבוד, הכה באויב, מוטט את שלטון הזרים והקים במקומו את שלטון האומה בארצה, ועם הקמת השלטון העברי הייתם לחלק מן הצבא, המגן על המולדת ומשחרר את שטחיה מידי אויבים ופולשים. הצבא הזה אינו עוד צבא המחתרת, המורכב ממתנדבים הכופים על עצמם את חובותיהם. הוא צבא סדיר, צבא מגוייסים. נשתנתה איפא צורת שרותו, אך מהותו לא נשתנתה. הצבא העברי, אם כי הוא כופה ככל צבא, את סדריו על חייליו, נשאר, מבחינת יעודו ההסטורי צבא שחרור. שלטון האומה שהוקם בדמנו במקום שלטון הזרים, חל רק על חלק מהמולדת, מלאכת השחרור מן ההכרח שתמשך. אם היא תמשך חדשים, או שנים, או דורות - תלוי במדה רבה באלה שיעמדו בראש המדינה והצבא. אבל עצם המשכה אינו תלוי אף בהם, הכרח הוא. הכרח הסטורי, שאין מנוס ממנו. ומן היום בו סולק מארצנו בעקבות מלחמתנו צבא הכבוש הבריטי, היה הכרח הסטורי לאפשרות מעשית; שר האומה ציוה; והאומה תקיים. רצונו של שר האומה חזק מרצונם של שרים בקריה.
צבא ישראל מוסיף להיות צבא שחרור. כאן מקור אהבתכם לצבאנו. כאן גם יסוד שליחותכם בשורותיו. לא מחיים פרטיים נוחים באתם לצבאנו. לא משורות מפלגה התגייסתם. ממלחמה באתם; ולמלחמה הלכתם. מצבא שחרור יצאתם ולצבא שחרור באתר. הבאתם אתכם לא רק את ידיעותיכם במקצועות שרכשתם לעצמכם בסדנאות המחתרת. הבאתם נכס יקר יותר מידיעות מקצועיות שחשיבותן אף היא רבה. הבאתם את רוח הקרב, את כח ההסתערות, את רצון הכבוש, את האמונה בנצחון. אלה הם הגורמים המוסריים הקרויים בפי חכמים "אימפונדרבילים" ודבר ידוע הוא כי הם הם המהוים את יסוד הנצחון ואת סודו.
זוהי שליחותכם: שומה עליכם, אחים, לא רק לשמור על רוח הקרב שחושלה בקרבכם על סדן המעמד, אלא להפיח אותה ולהחדירה ולהעמיקה בקרב כל חיילי ישראל. אינכם מתי מעט. רבים אתם. אלפים רבים. ביניכם מוחצי אויב בפעולות הקרב ההסטוריות, אין חטיבה שבה לא תמצאו, אין חזית שבה לא תעמדו. דווקא משום כך ניתנת לכם האפשרות להשפיע על אחיכם לנשק [???] של רוח הכבוש, בת לוויתכם מימים ימימה. אם תעשו זאת, לא תעשו "טובה למשהו". את עמכם ואת ארצכם תשרתו. והן לכך נוצרנו.
אני יודע, כי לא קל לכם למלא את שליחותכם. מקוננת בכם - ובצדק - הרגשת הקיפוח. לגדולי מפקדיכם, והם גדולי המפקדים בישראל. לא ניתן בכלל להפעיל כשרונות בשרות הצבא. האלוף יגאל ידין, קצין המבצעים של המטה הראשי, אמר בנוכחותי, כי "אם גידי (הוא גדעון שלנו) יתכן תכנית התקפה היא לא תהיה גרועה מזו שהוא (קצין המבצעים) יתכן" אבלל לגדעון אחד הכשרונות המופלאים של עמנו, לא ניתן לתכן תכניות התקפה... ולאיתן לא ניתן, וליעקב מרידור, מורם של שניהם - לא ניתן. לרבים אחרים לא ניתן למלא את התפקיד שהוא ראוי להם והם ראויים לו. כזאת היא המציאות. מפא"י טובה היתה להלשנה. כרטיסה טוב לעליה בדרגא. אצ"ל טוב היה למלחמת השחרור; תעודתו טובה ל... הורדה מדרגה. אין איפא פלא, שקיימת בכם הכרת העוול והקיפוח, שהיא, אגב, משותפת לחוגים הרבה יותר רחבים. ואף על פי כן אסור לכם לשכוח את שליחותכם; אסור לכם, בגלל ההווי המיוחד של הצבא, לחדול לחשוב על שליחותכם. חשוב תחשבו ואת השליחות תמלאו. כי הצבא העברי צבא שחרור הוא. וזה העיקר.
