ציון הלא תשאלי!
ציון הלא תשאלי!
הגיעו ידיעות ממחנה הרכוז באריטריאה, מקום שם נמקים קרוב לשלש מאות עברים, שהוגלו ע"י שלטון הכבוש מאדמת המולדת, ידיעות מחרידות, ידיעות מקוממות. השלטון ה"תרבותי", הנלחם, כביכול, בנאציזם, למד על בוריה את תורת היטלר; הוא דן את האסירים הפוליטיים, שנפלו לידיו, למיתה אטית. השבויים רעבים, יותר נכון, האחראים לקיומם מרעיבים אותם באופן שיטתי, מתוך כוונה ברורה להפוך את המחנה באסמרה לדכאו או לאושווינצ'ים.
אחינו השבויים נלחמים נשק אין בידיהם. עתונות אינה עומדת לרשותם. מקום המצאם הג'ונגל. בדידיתם מוחלטת. אך הם נאבקים לזכות החיים ולחזירתם ציונה באותו נשק יחידי העומד לרשות אסירים סובלים וגאים; הם הכריזו שביתת רעב. והיום ההוא בו נכתבו הידיעות הראשונות על האופי של המחנה הנאצי-בריטי, היה כבר היום השישי לשביתת הרעב של אסירי ציון וגוליה.
אחינו מפרפרים ביסורי-רעב. המשעבדים מתעללים; הצביעות הבין-לאומית חוגגת שוב את נצחונה; בזמן שגנרל סקובי פונה לצלב האדום הבין-לאומי ודורש חקירה על יחסו של צבא אלאס היווני לשבויים הבריטיים - מתיחסים בריטים לשבויים, הנמצאים בידיהם, כנאצים, כברברים.
כוונת המשעבדים ברורה. לא רק להרעיב את העצורים הם רוצים; הם שואפים גם לשבור את רוח הנוער העברי במולדת. אך הם טועים. הנוער הלוחם לא יפר את שבועתו. דרכו היא דרך מלחמה, יסורים והקרבת החיים. הוא יודע, כי זוהי הדרך היחידה המובילה להורדת שלטון הכבוש, לשחרור המולדת ולגאולת האומה, המושמדת ע"י הנאצים הגלויים וע"י הנאצים הבלתי-גלויים הוא יוסיף להלחם. ולחשבון הגדול יצורף עוד סעיף: ההתעללות האכזרית באריטריאה.
המוני הישוב - למרות בגידת המנהיגים ותעלוליהם - עומדים לימין בניו הנאמנים. הם דורשים את החזרת העצורים למולדת. הם יודעים - כי רב נסיונם - מה פרושה ההיסטורי של ההתעללות במאות הללו; הם יודעים, כי אם הנסיון הזה "יצליח" - יבואו אחרי המאות, אלפים, אלפים כמו שם באירופה. לפיכך יגיע עדיהם קול העצורים, הנישא אליהם ממרחקי הג'ונגל.
ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך!
הארגון הצבאי הלאומי
בארץ-ישראל
