אנו מאמינים

כרוזים
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, הגנה, המנדט הבריטי, פעולת חבלה. אישים - דוד בן-גוריון, הרצל, זאב ז'בוטינסקי. לאומיות - לאום יהודי (ציונות). מורשת ישראל - מלחמת אחים, שואה. זכויות אדם - מעצר מנהלי, עינויים. ריכוז האומה - שיבת ציוןבגין מספר שבעתונות העולמית לא מוצג עוד היהודי כנאשם מתגונן, אלא כמתקיף מאשים ולוחם.בזכות הנוער הלוחם. בגין טוען שהשלטון הבריטי מנסה לחסל את היהודים כמו באירופה, ואם היום הם רודפים אצ"ל מחר הם ירדפו את ההגנה. בגין מאשים את השלטונות ברצח היהודים באירופה, שכן המונים יכלו להנצל אם שערי הארץ היו פתוחים, וטוען שלא לוחמי האצ"ל הם הטירוריסטים, אלא שלטון הממשלה הפלסטינאית.בגין מספר שהתיחסו אל הרצל וזבוטינסקי ונורדאו כשביקשו לקיים את חזונם כאל מטורפים, והיום מתברר שהם צדקו כשהזהירו מהשמדה, ולכן חייב העם לשוב להתרכז במולדת ולהלחם למען שלטון עברי, בגין מדגיש שלא חשוב מי יעמוד בראש השלטון העברי, גם בן גוריון יהיה טוב. בגין יוצא נגד דבריו של א. גולמב שתהיה מלחמת אחים, מאחר שלצורך זה צריך שני צדדים שרוצים בכך, ואנשיו (של בגין) לא יתנו לכך יד, תתכן רק רציחת אחים. וגם אם יפלו בקרב, מצהיר בגין, המוות לא יהיה לשוא כי יבואו אחרים בקומם ויביאו לחרות בארץ. המאמר התפרסם בחוברת מ-1944, ללא תאריך מדויק.
הטקסט המלא של המאמר אינו זמין ראו ציטוטים נבחרים