הישיבה התשעים-ושתים של הכנסת התשיעית יום שני, ד' אדר ב' תשל"ח 13 במארס 1978 – הודעת הממשלה על ההתקפה הרצחנית של המחבלים בכביש חיפה-תל אביב
ראש-הממשלה מ. בגין:
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, יום דמים היה מנת חלקנו בשבת שעברה, יום נורא בתולדות עמנו שלא יישכח. האומה כולה מתאבלת על בניה, אנשים, נשים וילדים, אשר נקטלו בידי מרצחים רק משום שיהודים הם, רק משום שהם אזרחי ישראל. אך מי ומה יתן נוחם למשפחות אשר שיכלו את יקיריהן? כל אלה אשר נרצחו היו תמימי דרך, אנשים אשר לא עשו עוול לאיש והם נפלו בדרך על-ידי מרצחים אשר כיוונו אל לבם, הלב היהודי. אין לנו אלא לומר על-פי המסורת הנצחית של עמנו: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. ואנו שולחים לפצועים את איחולינו להחלמה מהירה ושלמה.
אדוני היושב-ראש, העובדות העיקריות על מעשה הדמים ויום הדמים כבר פורסמו. לכן אביא לפני הכנסת את תימצותן המוחלט: המרצחים באו מלבנון. הם תודרכו על-ידי ראש האגף הצבאי של האירגון ״פתח״, הלא הוא החלק הראשי והעיקרי של האירגון המתקרא בעברית שאולה אש״פ, שניהם בפיקודו של יאסר עראפאת. המרצחים הללו הגיעו בדרך הים והוטלה עליהם מה שמכונה ״המשימה״ לתפוס אנשי ערובה, להציג לממשלה דרישות וללוות אותן באיומי רצח של האזרחים הנלכדים. זאת לא עלה בידם לעשות. אבל מאז רדתם לחוף הים הם רצחו יהודים באשר הם יהודים: אשה צעירה — חקרוה והרגוה ; השתלטו על מונית והרגו את נוסעיה; השתלטו על אוטובוס ועל אוטובוס שני והמטירו אש לכל עבר, הכול כדי להרוג את היהודים באשר הם יהודים. עד אשר באה ההתנגשות האיומה, הגורלית, ועתה אנו סופדים את מתינו. עשרים ושמונה יהודים, אנשים, נשים וילדים נספו בידי אנשי הרצח. אני מבקש את הכנסת לדעת ולרשום לפניה שהיו במערכה הזאת גם מעשי גבורה עילאיים של אזרחים, של שוטרים, של חיילים. היה קרב בתוך האוטובוס. יהודים שלא היה להם נשק השתלטו על קבוצת המרצחים, חטפו מידיהם את הנשק ובו חיסלו את המתנכלים לחיי היהודים האחרים. שוטרים הסתערו בנשק קל על אנשים המצויידים בנשק טוב ממנו. וכך הודות להקרבה אישית ולגבורה יהודית לא נמלט אף אחד מן המרצחים אשר באו לבצע זממם בתוך ארצנו, אני מבקש להעלות על נס את ההתנדבות של אנשי המשמר האזרחי. תוך זמן קצר הופיעו, התגייסו ושמרו חמשת-אלפים חברי המשמר האזרחי. הכבוד והיקר לכל אלה שכך שירתו את עמנו וכך הגנו על חיינו ועל כבודנו. ודאי, לאחר מאורע דמים כזה, מן הדין שתהיה בדיקה — והיא תהיה — גם בוועדה צבאית וגם בוועדה אזרחית.
אדוני היושב-ראש, אחר מעשה הדמים הזה, אחת הזוועות הנוראות בימינו, חובתנו להתבונן מסביב. אם נעשה כן נראה חזיון בורא — חוסר אנושיות. אנשים, נשים. וילדים נפלו חללים בהתקפת זדים. אין מלה של צער, אין השתתפות בצערן של המשפחות השכולות, נהפוך הוא — צלילי צהלה מושמעים -ומגיעים אלינו. התפארות. הרי אנחנו עומדים בפני תופעה של חוסר צלם האלוקים והאדם. בימים אלה נשמעים צלילי אכזריות חייתית כשמתינו מוטלים לפנינו מסביב.
אבל חובתנו להפנות מבטינו גם למרחקים. אמנם כן, אנו מאשימים. רק לפני שלושה ימים היה אותו ראש המרצחים במוסקבה, נתקבל בכבוד, השליט של ברית-המועצות עצמו קיים אתו שיחה, משא-ומתן. על מה הסתודדו ועל מה שוחחו? לפי מיטב הידיעות שלנו נתקיימו בתקופה האחרונה בתחום ברית-המועצות ומדינות מזרח-אירופאיות קומוניסטיות אחרות עשרות קורסים בשביל אנשי ״פתח״ ואלה הקרואים אש״פ, שבהם יודעי דבר סובייטים לימדום איך להשתמש בנשק, איך לתקוף. כן, אש״פ משתף פעולה עם ברית-המועצות; אבל הרבה יותר חמור הוא לקבוע כי ברית-המועצות משתפת פעולה עם אש״פ. המעצמה הגדולה הזאת אשר הבטיחה צדק, אשר ראתה את עמנו באירופה שותת דמים, היא היום מדריכה את המרצחים ונותנת בידיהם את הנשק הקטלני מכל הסוגים, לרבות ארטילריה, מכונות יריה וכל שאר כלי הנשק הקטלניים כדי — כפי ששוב נוכחנו לדעת בשבת האחרונה — לרצוח משארית הפליטה של העם היהודי.
יש גם מדינות דמוקראטיות באירופה ובחלקי תבל אחרים שבהן קיימים לעיני כול משרדים של אותו אירגון מרצחים. הכול יודעים במה עוסקים המשרדים האלה. עתה, לאחר מעשה הזוועה שנעשה באזרחי ישראל, האם יש ספק בלבו של איזה שהוא שליט באיזו שהיא מדינה, למי המדינות הללו נותנות יד בהרשותן את קיומם של משרדים אלה? כן, זה אירגון מרצחים שיש לו הרבה נשק, הרבה כסף, תומכים רבים ולכן הוא חובק זרועות עולם ומשתמש גם במשרדים במדינות חפשיות, שאף הן ראו את גורלנו, כדי להכין את מעשי הזוועה הללו. אנחנו קוראים למדינות הדמוקראטיות — אם איננו יכולים להגיע ללבן של מדינות טוטאליטריות — לשים קץ למצב מחפיר זה. איך תוכלנה להוסיף ולקיים את המשרדים שבהם נרקמות מזימות רצח כאלהן אנו תובעים את סגירתם ואת שילוחם מן הארצות הללו של כל אלה אשר בלבותיהם מזימות הרצח נגד עמנו.
מדינות ערב נתכנסו בשעתן בראבאט ושם בוועידה ההיא החליטו להכריז על אותו אירגון המתקרא אש״פ כנציג היחיד ואפילו החוקי של ערביי ארץ-ישראל. כל מדינות ערב. הם ידעו שאותו אירגון כתב חיבור שלפיו המדינה הזאת צריכה להיעלם, המדינה היחידה בעולם שכלפיה קיים בימים אלה כתב השמדה. נגד שום מדינה אחרת לא גדולה, לא קטנה, לא פעוטה, לא קיים כתב כזה. אף-על-פי- כן, או אולי כך לומר: הודות לכך, כתבו כל מדינות ערב מסביב והכריזו כי אותו אירגון המכריז בפרהסיה שיש להרוס את מדינת ישראל הוא הנציג ואף אין בלתו של אוכלוסיה אזרחית בארצנו.
ועוד נזכור, כאשר אותו ראש אירגון המרצחים הגיע לניו-יורק והופיע לפני מליאת אירגון האומות המאוחדות, הוא נתקבל בתשואות אף בקימה ובכבוד. נציגים של עשרות אומות הריעו לו. אנחנו אז התבוננו בתמונה הזוועתית הזאת. כלו עינינו מראות. מה קורה לאנושות? מה קורה לאירגון הבין- לאומי הגדול, אשר חרט על דגלו את שאיפת השלום, הצדק והחירות? אבל גם זה קרה. כל הגורמים הללו סייעו בידי אירגון המרצחים, עודדוהו להוסיף ולתכנן את הרצח של בני עמנו.
נכון, מירושלים עיר הקודש נשמיע את כתב האישום הזה נגד כל אלה ממזרח וממערב אשר לא הסתייגו, לא גינו על אף קריאותינו החוזרות והנשנות אלא אף להיפך, השמיעו דברי עידוד וחיזוק לאירגון השפל ביותר שאי-פעם קם בתולדות האנושות, זולת אירגוני הרצח הנאציים. יש בימינו אירגון המחזיק נשק רב בידיו והוא מכוון אותו נגד אנשים, נשים וילדים. הוא איננו תוקף שום אדם ושום מקום שיש בו חיילים, אלא גמר אומר לפגוע, לפצוע ולהרוג אזרחים ואזרחים בלבד. לא זכור לנו, כפי שאמרתי, מלבד אירגוני הנאצים, אירגון נפשע בזה. עד שהגענו שלשום לאותו יום דמים.
אנו נעשה את שלנו. אדוני היושב-ראש, חלפו לבלי שוב הימים שבהם אפשר היה לשפוך דם יהודי וליהנות מחסינות. להווי ידוע, שופכי דמי נקיים לא יינקו. נגן על אזרחינו, נשותינו וילדינו. אנו נגדע את זרוע הרשע. לא נשלים בשום פנים ואופן ובשום תנאי שיד זד תוכל להיות מורמת על ראשו של ילד יהודי או על אשה יהודיה. אנו את המוטל עלינו נעשה כדי להגן על עמנו, כדי לעקור את חוסר האנושיות שהיא היום מנת-חלקם של עמים מסביבנו. אבל האומות הסובלות את אירגון המרצחים על אדמתן, ועוד מעודדות אותו, חייבות בדין- וחשבון בפני אלוקים ואדם.
אנו קוראים לבני עמנו להתחשל בימי נסיון נוראים אלה. אויב אכזרי זה רוצה לשבור את רוחנו כדי לנסות לעקור אותנו מארצנו. לא יעלה בידו. שום אויב לא ישבור רוחנו. עם עתיק יומין אנו. ראינו רבות בדרכנו, מנוסים אנו גם ביסורים ויודעים אנו את מטרתנו, ביחוד בדור השואה והתקומה, להבטיח את עתיד האומה בארץ-ישראל, להגן על עם קטן זה בכל האמצעים העומדים לרשותנו. אנו קוראים לבני העם היהודי במולדת ובתפוצות הגולה: אל תפול רוחכם. כולנו נוכיח לאויב שמזימתו לא תצלח ועמנו יוסיף לחיות כעם בן-חורין ויתן בטחון לילדיו.
אדוני היושב-ראש, מעשי דמים אלה לא שברו את האומה האמיצה. היא תוסיף ללכת בדרך שנקבעה לה על-ידי ההיסטוריה שלה של שיבת ציון, של חיי חירות וכבוד בציון. בעזרת-השם נגבר גם על אויבי האנושות האלה.
