מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
מעולם לא טענו, כי בגלל התרועעותנו עם עם המשמידים החליטה מוסקווה לשלוח נשק למצרים או לבנות בשבילה את הסכר הגבוה באסואן. חישובים מדיניים ואיסטרטגיים אחרים היו בודאי נר לרגליה. אבל עובדה היא, כי כתוצאה של חישובים אלה, מנהלת מוסקווה, זה קרוב לחמש עשרה שנה, מדיניות אוהדת לאויבינו ועויינת לנו.
כפילות הקביעה הזאת איננה עניין לצליל מליצי; היא מחוייבת המציאות וההתבוננות המדינית. האוטומטיות, או אם יותר לומר כך, המעצמיות היא מן המדיניות והלאה. אהדה לגורם מסויים לא תמיד גוררת עויינות למי שהגורם הזה הוא אויב לו. גם אמריקה מנהלת, מעיקרה, מדיניות של אהדה לנאצר ותמיכה בו, אך אין לומר כי מדיניותה היא עויינת לישראל. נהפוך הוא. ביסודה, זוהי מדיניות ידידותית לנו. דוגמא אחרת לסתירה מדינית, שאינה מבטלת את קוויה המקבילים, ניתנה בפרק הקודם (בגין מתייחס לידידותה של צרפת הן לישראל והן לאלג'יר ולשליטה, בן בלה – ד.ב). לא כן רוסיה. מדיניותה היא גם אוהדת לאובינו וגם עויינת לנו.
מצווה ממלכתית היא לנסות לבטל, או להפחית, את העויינות הזאת. כך אמרנו בשוללנו לחלוטין, ללא סייג את הקומוניזם כהשקפת אנוש וכמשטר חיים. אין למדינת ישראל, המוקפת אויבים קרובים, כל ענין בהתמדת איבה בינה ובין עמי אירופה, החיים במשטר, שאינו מקובל עלינו...
הפחתת השלילה במדיניות אפשר להשיג, או לפחות לנסות להגיע אליה, על ידי מציאת נקודה חיובית במסכת היחסים ההדדיים. כך אומר, בכל הפשטות, השכל הישר. ואם נפענח את הנעלמים הללו, מבחינת היחסים הממשיים ביננו ובין הרוסים, ושאר עמי אירופה המזרחית, המודאגים מהתעצמותה של גרמניה, ברור לכל משקיף, כי נקודת המפגש יכולה להיות במדיניותה לגבי אותה גרמניה, תביעותיה, שאיפותיה, ותוכניותיה, הגלויות והנסתרות...
...לא כן בנוגע אלינו. המדובר הוא בעויינות ממושכת ופוגעת מאד. פסיביות משלימה לגביה, אין בינה ובין מדיניות ולא כלום. מדיניות תובעת יותר מיוזמה אחת ביותר מחזית אחת. איש אינו יכול, כמובן, לערוב לכך, כי בעלותנו על הדרך, המוליכה לקראת נקודת המפגש, נגיע אל המטרה החיובית. אבל הסיכוי ישנו. ולמענו כדאי ליזום ולעמול
כפילות הקביעה הזאת איננה עניין לצליל מליצי; היא מחוייבת המציאות וההתבוננות המדינית. האוטומטיות, או אם יותר לומר כך, המעצמיות היא מן המדיניות והלאה. אהדה לגורם מסויים לא תמיד גוררת עויינות למי שהגורם הזה הוא אויב לו. גם אמריקה מנהלת, מעיקרה, מדיניות של אהדה לנאצר ותמיכה בו, אך אין לומר כי מדיניותה היא עויינת לישראל. נהפוך הוא. ביסודה, זוהי מדיניות ידידותית לנו. דוגמא אחרת לסתירה מדינית, שאינה מבטלת את קוויה המקבילים, ניתנה בפרק הקודם (בגין מתייחס לידידותה של צרפת הן לישראל והן לאלג'יר ולשליטה, בן בלה – ד.ב). לא כן רוסיה. מדיניותה היא גם אוהדת לאובינו וגם עויינת לנו.
מצווה ממלכתית היא לנסות לבטל, או להפחית, את העויינות הזאת. כך אמרנו בשוללנו לחלוטין, ללא סייג את הקומוניזם כהשקפת אנוש וכמשטר חיים. אין למדינת ישראל, המוקפת אויבים קרובים, כל ענין בהתמדת איבה בינה ובין עמי אירופה, החיים במשטר, שאינו מקובל עלינו...
הפחתת השלילה במדיניות אפשר להשיג, או לפחות לנסות להגיע אליה, על ידי מציאת נקודה חיובית במסכת היחסים ההדדיים. כך אומר, בכל הפשטות, השכל הישר. ואם נפענח את הנעלמים הללו, מבחינת היחסים הממשיים ביננו ובין הרוסים, ושאר עמי אירופה המזרחית, המודאגים מהתעצמותה של גרמניה, ברור לכל משקיף, כי נקודת המפגש יכולה להיות במדיניותה לגבי אותה גרמניה, תביעותיה, שאיפותיה, ותוכניותיה, הגלויות והנסתרות...
...לא כן בנוגע אלינו. המדובר הוא בעויינות ממושכת ופוגעת מאד. פסיביות משלימה לגביה, אין בינה ובין מדיניות ולא כלום. מדיניות תובעת יותר מיוזמה אחת ביותר מחזית אחת. איש אינו יכול, כמובן, לערוב לכך, כי בעלותנו על הדרך, המוליכה לקראת נקודת המפגש, נגיע אל המטרה החיובית. אבל הסיכוי ישנו. ולמענו כדאי ליזום ולעמול
מתוך מאמר עיתון, ט"ו אב התשכ"ד, 24 ביולי 1964
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי