מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

מול מסע הכרתת הזכות חובה עלינו לשאת את רעיון הכרת הזכות. הרעיון ההיסטורי הזה הגדול, השפוט, הקוד, המוסרי ומרדני הוא יסוד מסד לקיומנו בארץ הזאת; המוותר עליו, מערער במו ידיו את היסוד עליו הוקם בנייננו, אף בחלקה של המולדת. הרעיון הזה קשור בבעית השלום והמלחמה. שלשה נסיונות נעשו על ידי מנהיגיה הרשמיים של האומה, כדי להשיג הסכמי שלום עם אוייבינו, תנאי שלום עם שכנינו הנסיון הראשון היה מדיני או אנטי-מדיני מוסרי. הם וויתרו, המנהיגים האלה, על חלקי המולדת הכבושים והודיעו בפרהסיה, כי הם מוותרים עליהם. הם הישלו את נפשותיהם ואף הטעו את העם להאמין כי הוויתור הזה יביא בצל כנפיו את השלום ואת הבטחון. אךמה הוכיחה המציאות? היא טיפחה על פניהם של מכריזי הוויתור, של נושאי האשליה הוכח, כי אלה שאינם מכירים בזכות עמנו על מולדתו השלמה, אינם מכירים בזכותו על חלק הימנה. אף לא על החלק הנמצא,בעקבות מלחמת דמים, בשפוט העברי.
הנסיון השני שמו ידוע לכולנו – והוא הבלגה. במשך שבע שנים בנשקו של האוייב לפעול נגדנו ובמשך מרביתה של תקופה זו נהגו מנהיגי האומה על פי שטת ההבלגה הנודעת, עם "התפרציות" ספורות, מדי פעם בפעם של "תגובה" שהוכרזה על ידם בימי דוד רזיאל כפסולה ונפסדת. וחשבו המנהיגים האלה כי מה שהם קוראים התאפקות או ריסון עצמי, או – אם להשתמש במונח הישן נושן :הבלגה יביא לידי הרגעה, יצמיח על אף קרבנות הדמים, את השלום. למותר להוסיף כי הנסיון הזה נכשל לחלוטין.
הנסיון השלישי, הכרוך בקודמו ואינו פותר אלא למראית עין, הוא "התגמול". כי ידוע היום לכל, גם נסיון זה נכשל, מבחינת הדרך להשכנת השלום, לחלוטין...
מתוך מאמר עיתון, כ' ניסן התשט"ו, 12 באפריל 1955

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי