מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

הזעזוע האידיאולוגי החמור, העובר על המרכסיסטים, מאז גילה להם כרושצ'וב את מסתרי הצדק הסוציאליסטי, אינו היחידי שפגע בהם. המשבר הוא הרבה יותר עמוק. הוא יוסיף לתת אותותיו, כדי להבהירו, יורשה לי להמשיל משל. חוקרי אפריקה, אשר, בעקבות לווינגסטון, הגיעו לגדול במפלי הארץ הקרוי בפי הילידים "העשן הרועם", ובפי האנגלים מפלי וויקטוריה, העידו, כי בהיותם ניצבים על פי התהום, היתה בלבם הרגשה משונה. לרגליהם, לנגד עיניהם, מחזה שכמוהו אין ולתארו אי אפשר. עד והד לימי בראשית. סלעים, שעין אנוש לא ראתם, מוטלים בחבוק נצחי. ומעברי מים אדירים נופלים עליהם, גועשים, רועשים, "עשנים", מתחברים, מתפרדים, קוצפים, זועקים, קוראים, איזה-הוד! והאדם, הניצב לפניו, חש, כאילו נמעך פנימה, מטה. הוא נמשך ונרתע. הוא מתקרב ומתרחק. הוא מתפעל ומפחד. תם המשל. הסוציאליסטים בימינו נלקחו בציציות ראשיהם והובאו אל סף תהום אדירה. עיני רוחן עודן רואות את ההוד, כפי שהיא ציירתו; אך הן גם רואות את התהום. הם נמשכים, אך נרתעים. הם עודם מתפעלים, אך גם מפחדים. מדי התקרבם, מתרחקים. פיהם עודנו זועק: קדימה, לקראת הגשמת הסוציאליזם: אך לבם אומר חרש: לא, אל יבוא. יושבי הקיבוץ קוראים לעצמם סוציאליסטים מהפכניים. הם חייבים איפוא, לייחל לנצחון הקומוניזם בכל אתר ואתר אם עתון זה יפול, במקרה, לידי קוראת או קורא, באחד הקיבוצים, מוצגת בפניהם השאלה הבאה: הרוצים אתם בהשלטת המשטר הקומוניסטי בכל חלקי תבל, לרבות תבלכם? סטאלין איננו עוד. כרושצ'וב ישנו. הרוצים אתם במשטרו – פה? אל תשיבו לי בני הקיבוץ ובנותיו. לכו בשדה. בלי מדריך, זולת מצפונכם. והשיבו. אולם הפחד המיוחד, המודבר, איננו רק בפני הסוציאליזם הקרוי מהפכני. הוא מלחל בתנאים המיוחדים שלנו, בפני כל סוציאליזם. נניח, כי מתגשם הסוציאליזם בימינו נוסח מפא"י. מה פירושו של זה? מזכירה הכללי של ה"הסתדרות" קבע, כי אין עוד לטעון, שבארצנו קיים משק קפיטלסטי עם איים סוציאליסטיים; נהפוך הוא, קיים משק הסתדרותי, קיבוצי, ממשלתי וציבורי וסביבו, או בתוכו איים קפיטליסטיים. נניח, איפוא כי משאת נפשם של הסוציאליסטים, הקרויים רפורמיסטיים, מושגת; האיים הקפיטלליסטיים נשטפים בגלי הים ההסתדרותי הגואה, חברת העובדים קנתה כמעט את הכל ואת הנותר העבירה לה ממשלת החברה. הסוציאליזם נתגשם. בימינו. אין עוד בעלות פרטית על שום מפעל, הכל נקנה ונרכש ונעשה ציבורי ו"נסתדר". מה יהיה אז? איך נסתדר? הסוציאליסטים יודעים, הבנין יפול. המכונות תעמודנה. לפועלים לא תהיה עבודה, ולהם לא יהיה לחם. ישראל תהיה אי סוציאליסטי אך באי רעב. זהו הפחד. מהלכים בקרבנו אנשים, אידיאל בלבם ורוממותו בפיהם. הם מאמינים, כי הוא צודק. אנחנו משוכנעים, כי הוא נושא רשע ומרבה עוול. אנחנו איננו רוצים בו מראשיתו. אך מענין, כי אף הם, המאמינים, חוששים, מפני הגשמתו. הם רוצים בו ומפחדים מפניו. המשבר העיקרי, העובר היום על הסוציאליזם ועל כל הסוציאליסטים, הוא משבר הפחד – הפחד מפני ההגשמה. וכמה זמן אפשר להתפלל לאלהים, שאין מאמינים בו? תפילה באמונה מזכה; בלעדיה היא תפלה. וכמה זמן אפשר לעבוד אידיאל בלווי תפילה חרישית לבל יתגשם?
מתוך מאמר עיתון, ט"ו אדר התשי"ח, 7 במרץ 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי