מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
הציטוט היומי
עיוות דין כי יקרה בגלל טעות עובדתית, או בגלל פרוש לא נכון של החוק, או בגלל התעלמות מהגיונו – דבר חמור ונורא הוא; אך מה שם ייקרא למשטר, הקובע תנאים לעיוות דין, מראש, המחוקק חוקים, או המפעיל חוקים, בהם עיוות הדין הוא בלתי נמנע, מתמיד?
שלשום נסיתי לשכנע את חברי וועדת החוקה של הכנסת לבל יחליטו להכניס את היועץ המשפטי, לוועדת מנויים, שעליה יוטל בעתיד הקרוב למנות שופטים או להעלותם בדרגא. לא טענתי כי היועץ המשפטי שהוא או אחר, יתנקם, כחבר וועדת המנויים, בשופט, שיפסוק בניגוד לדעת הקטגוריה; גם לא טענתי, כי השופטים בישראל יקבעו דעתם, כדי למצוא חן בעיני מי שגורל "העלאתם" נתון בידיו. טעון טענתי, כי השתתפותו של ראש הקטגוריה בוועדת המינויים לשופטים מוכרחה ליצור בלבם את החשש התמידי מפני החשד ההרסני במשוא-פנים. יקבל שופט את טענותיו של היועץ המשפטי, עלול אלמוני לומר: "וודאי, השופט תלוי באופן אישי בנושא דבר התביעה מה פלא שפסק לטובתו"? ידחה השופט את דרישותיו של היועץ-המשפטי, עלול פלוני לומר: השופט רצה להוכיח את אי-תלותו בחבר וועדת-המנויים, על כן פסק "להכעיס", אף על פי שהצדק דרש לאשר את התביעה". זהו "חשש החשד" בכל היקפו, בכל אימתו, ועלי להזהיר כי החשד במשוא פנים, אני הטיית דין, אם לקולא ואם לחמורא, עלול להיות לחלק מן "הנוף המשפטי" במדינת ישראל, בהכירי את "הפנהיימרים" הקואלציונים, אינני יכול שלא לפקפק בסכוי לשכנעם, כי לא יצרו תנאים לעיוות-דין מראש. דינם הוא עיוות דין. ואי תלות השופטים? הם לועגים לה, בדרך כלל בלבם פנימה, לעתים אף בפה מלא.
