מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

אבקש את המועצה להסמיך את נציגי תנועת החרות בהנהלת הליכוד, להביא בפניה את ההצעה הבאה: הליכוד יקרא לעם בקרוב, לחתום על עצומה אזרחית אל הכנסת בענין ריבונות ישראל על יהודה ושומרון. סבורני, שהנוסח של העצומה הזו יכול להיות בערך כזה (כמובן זוהי טיוטה שתעמוד לדיון, לתיקון, לכל שינוי): אל הכנסת, אנחנו אזרחי ישראל החתומים מטה – על יסוד זכותו של עמנו לארץ-ישראל, לביטחון, להתנחלות ולשלום, קוראים לכנסת להבטיח כי יהודה ושומרון יהיו בריבונות ישראל, חלק בלתי נפרד של המדינה. יכול אני לומר למועצה, כי בבירורים המוקדמים עם דוברי החטיבות בליכוד, הובהר כי יש מצידם הסכמה כללית לחייב את ההצעה הזו. אין זו שעה רגילה, עלינו ללכת אל העם, עלינו לקרוא לכל אזרחי ישראל: עניינכם הוא - תפעלו! נפעל עולנו יחד. לפעולה הזו יהיה על כולנו להתגייס, להתנדב. זמן מה יידרש כדי לערוך את ההכנות. ואם כפי שאני מקווה ההצעה תאושר ע"י הנהלת הליכוד, אנחנו נפעל בשני מישורים – בכל מקום בו ציבור מתכנס, וגם מבית לבית. יאמר העם את דברו! זה עניין גורלי – יהודה ושומרון, לב האומה מקדם, ערש תרבותנו ויסוד ביטחוננו, יש יסוד להניח שבניגוד לדמורליזציה המוחדרת לפיה, עם יכול להזמין לתוך ארצו המשוחררת, פולש, כובש, מובס, מסולק, כי בניגוד לדמורליזציה רשמית זו העניין של יהודה ושומרון עמוק הוא בלב האומה על כל שכבותיה, מאות אלפים ייענו לקריאה, ויאמר העם את דברו. נתנדב כולנו ונעשה את המלאכה כפי שאנו יודעים לעשותה בשעת גורל במסירות. וכך נעזור, נעזור לעמנו ולהבטחת עתידו.
מתוך מאמר עיתון, י"ז כסלו התשל"ה, 1 בדצמבר 1974

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי