מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

עמים אחרים החלו בפראות, ביערות, במערות, בפחד מפני הרעם והברק ובהשתחוות בפני הכוכבים. באו עמים נכריים והטילו עליהם את דתם; באו שליטים זרים החליפוה, והטילו דת אחרת. אחרת קם עמנו. הוא החל עם הבשורה האלוהית. עמה הוא חי: עמה ירד מצרימה; עמה היה בבית העבדים; עמה יצא הימנו; עמה נדד במדבר; עמה קבל תורה; עמה שב וכבש את ארץ המכורה; עמה הקים מדינה עצמאית; עמה הוליד נביאים; עמה שועבד; עמה מרד; עמה ניצח; עמה נפל; עמה דוכא; עמה פוזר בעמים; עמה שב לארץ-ישראל. כך קם עמנו וכך הוא חי במשך הדורות... כך קם כך חי העם היהודי. היה היה נסיון בקרב העם היהודי להפריד בין לאום ובין דת. עשוהו הוגי הדעות של ההתבוללות. הם אמרו: יכול להיות בן העם הגרמני, הפולני, הצ'כי ועוד, ובן דת משה. זוהי ההפרדה בעוון ההוא. הוגי הדעות של הציונות מעולם לא קיבלו את ההפרדה הזאת. אחד העם, אחד מגדולי הוגי הדעות של הלאומיות היהודית השיב למתבוללים: אתם טוענים שאך הדת מבדילה בינינו לבין העמים והן בעיניכם הדת אינה אלא טכס פולחני חיצוני. והרצל כתב ואמר: השיבה ליהדות קודמת לשיבה לארץ היהודים. קמה מדינת ישראל. היא קיימת עשר שנים. וקמו לנו הוגי רישום, הם מנסים להפריד בין הלאום ובין הדת בכוון אחר. הם אומרים: יכול להיות יהודי מבחינה לאומית אבל יש להפריד בינה לבין בחינת הדת. היום שמענו את ההלכה הזאת יוצאת מפי דובר הממשלה. ואני רוצה, עם כל הכבוד, לנקד את האלף בית מתחת להלכה הזאת: האם הממשלה באמת מאמינה שיש להפריד, ביחס ליהודים, בין לאום ובין דת? אם היא מאמינה בכך, עלי לשאול: יכול בן העם היהודי להיות קתולי? יכול בן העם היהודי להיות קלביני, אנגליקני, בפטיסטי, אנבפטיסטי? אני הייתי מוכן להמתין לתשובה מוסמכת, לו שר הפנים, דובר הממשלה, היה פה, או אולי ראש הממשלה היה נוכח. באין תשובה מוסמכת, אני מוכן להקל על כולנו ואני מוכן לומר שאין בבית הזה חבר כנסת אחד, ותהיה סיעתו והשקפתו אשר תהיה, שיטען כי בן העם היהודי יכול להיות, מבחינת הדת, קתולי, פרוטסטנטי, מוסלמי וכדומה. ואם אני טועה בבקשה יתקנוני חברי הכנסת שאינם מסכימים לדעה זו... משמע שאין הפרדה בעיניכם, אבל אתם מדברים בשם ההפרדה ואתם אומרים: יש כאלה שיקבעו, מי הוא היהודי מבחינת הלאום ויש אחרים שיקבעו, מי הוא יהודי מבחינת הדת.
מתוך מאמר עיתון, כ"ג תמוז התשי"ח, 11 ביולי 1958

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי