מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
המדיניות והאסטרטגיה עליה המלצנו בתקופה האחרונה, וביחוד בשנה האחרונה לפני האומה היתה מבוססת על ארבעה יסודות: היסוד הראשון - לא להמתין עד אשר האויב יהיה מוכן, מבחינת הקמת פקוד אחיד בכל שלש החזיתות היבשתיות ומבחינת הנשק והציוד, לצאת נגדנו להתקפה הולמת בכדי לנסות להכחידנו כעם, אלא להנחית לו מהלמה שכתוצאה ממנה נוציא מידיו את כלי הקטל ואז נשיג את האפשרות ליתרון אסטרטגי בכל החזיתות.
..כל השנים, וביחוד בשנה האחרונה קראו מעל דפי העתונות שלהם מיליוני אירופאים, מיליוני אמריקאים, מפי המקורות המוסמכים ביותר של שלטונות בישראל כי המעשה שנעשה על ידנו לפני שלושה שבועות, הוא תוקפנות, "אגרסיביות" בלע"ז. הוא לעולם לא יעשה על ידי ישראל, הוא מעשה אשר רק מפלגה אחת דורשת אותו, הוא מלחמה מונעת, הוא מלחמה יזומה, הוא איננו עולה על דעת הממשלה לעשותו. ביחוד בשנה האחרונה פנינו אל לב חברי הממשלה והתחננו בפניהם "אל תרבו בהודעות כאלה, הן אתם מרשיעים את עצמכם מראש ואתם משמיצים את הדרך, אשר יתכן ובבוא היום תאלצו ללכת בה, - אך ורק כדי להוריד את ערכנו בעיני ההמונים. לא איכפת לנו, העט שלנו לא יבש, הקול שלנו לא נדם, עוד נגיע אל בני עמנו, עוד נוכיח מי צדק - אבל שימו אל לבכם: הן אתם משמיעים את דבריכם נגדנו באזני העולם כולו. מאות מיליונים אנשים ברחבי תבל מקשיבים להודעותיכם נגד הדרך, אשר אולי תאלצו ללכת בה. כשאתם מכריזים מראש כי דרך זו פרושה תוקפנות, פרושה מערכה מונעת או יזומה, כשאתם אומרים מראש, כי ישראל לא יעשה משעשה כזה, כיצד תוכלו לבחור בדרך זו אם תאצלו לכך?"...עוד היא היתה יכולה לנסות לתקן את המעוות ימים מספר לפני התחלת המערכה. עוד יכלה הממשלה לשגר ביחוד לארה"ב של אמריקה, אבל גם למדינות אחרות את טובי בני האומה, ללא הבדל מפלגה, כדי שביום פתיחת המערכה יסבירו ראשית בפני עמנו, אבל גם בפני כל בני העמים, את הצדק שבדרכנו. אולם זאת לא עשתה הממשלה, והפקירה את החזית המדינית ונתנה חופש פעולה לעתונות אשר גנתה את דרך ההגנה שבה הלכנו. ההמנעות ממסע הסברה כזה בעוד בנינו עומדים במערכה, קשה למצוא דוגמתה בתולדות העמים.
..כל השנים, וביחוד בשנה האחרונה קראו מעל דפי העתונות שלהם מיליוני אירופאים, מיליוני אמריקאים, מפי המקורות המוסמכים ביותר של שלטונות בישראל כי המעשה שנעשה על ידנו לפני שלושה שבועות, הוא תוקפנות, "אגרסיביות" בלע"ז. הוא לעולם לא יעשה על ידי ישראל, הוא מעשה אשר רק מפלגה אחת דורשת אותו, הוא מלחמה מונעת, הוא מלחמה יזומה, הוא איננו עולה על דעת הממשלה לעשותו. ביחוד בשנה האחרונה פנינו אל לב חברי הממשלה והתחננו בפניהם "אל תרבו בהודעות כאלה, הן אתם מרשיעים את עצמכם מראש ואתם משמיצים את הדרך, אשר יתכן ובבוא היום תאלצו ללכת בה, - אך ורק כדי להוריד את ערכנו בעיני ההמונים. לא איכפת לנו, העט שלנו לא יבש, הקול שלנו לא נדם, עוד נגיע אל בני עמנו, עוד נוכיח מי צדק - אבל שימו אל לבכם: הן אתם משמיעים את דבריכם נגדנו באזני העולם כולו. מאות מיליונים אנשים ברחבי תבל מקשיבים להודעותיכם נגד הדרך, אשר אולי תאלצו ללכת בה. כשאתם מכריזים מראש כי דרך זו פרושה תוקפנות, פרושה מערכה מונעת או יזומה, כשאתם אומרים מראש, כי ישראל לא יעשה משעשה כזה, כיצד תוכלו לבחור בדרך זו אם תאצלו לכך?"...עוד היא היתה יכולה לנסות לתקן את המעוות ימים מספר לפני התחלת המערכה. עוד יכלה הממשלה לשגר ביחוד לארה"ב של אמריקה, אבל גם למדינות אחרות את טובי בני האומה, ללא הבדל מפלגה, כדי שביום פתיחת המערכה יסבירו ראשית בפני עמנו, אבל גם בפני כל בני העמים, את הצדק שבדרכנו. אולם זאת לא עשתה הממשלה, והפקירה את החזית המדינית ונתנה חופש פעולה לעתונות אשר גנתה את דרך ההגנה שבה הלכנו. ההמנעות ממסע הסברה כזה בעוד בנינו עומדים במערכה, קשה למצוא דוגמתה בתולדות העמים.
מתוך מאמר עיתון, י"ד כסלו התשי"ז, 18 בנובמבר 1956
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
