מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

כאשר היטלר הגיע לשלטון קם העם היהודי והכריז חרם עד חורמה, על המשטר הנפשע ההוא. זאב ז'בוטינסקי באירופה ועורך-הדין אונערמאייר באמריקה יצאו בקריאה לכל היהודים ולכל אנשי הרצון הטוב בעולם כולו להחרים תוצרת גרמנית, להילחם עד הסוף נגד המפלת הזאת שקמה על עמנו ועל עמים אחרים. והיה זה מר בן-גוריון וחבריו אשר חתמו את ההסכם עם היטלר והימלר, שברו את החרם היהודי, הציפו את המזרח התיכון ואת העולם כולו בסחורות גרמניות. העמים האחרים התבוננו ושאלו: אם היהודים, אם הציונים, יכולים לעשות עיסקות ומסחר עם הגרמנים הנאצים, מה אנחנו כי לא נעשה הסכמים אתם? אבל אין זה סוף פסוק.
ב-26 לאוגוסט 1935 עמד מר בן-גוריון בלוצרן, בפני מסיבת עתונאים, ומסר הודעות שפורסמו למחרת היום בעתון הגולים הגרמניים בפריס ,,פריזר טאנבלאט". ואני אקרא את הדברים של מר בן-גוריון כפי שנמסרו: ,,ההסתדרות הציונית מייצגת את העם היהודי. היא מחוייבת איפא לעמוד ביחסים עם גרמניה כמו עם שאר הארצות. עלכן במות הינדנבורג שלההסדתרות הציונית מיברק תנחומים להיטלר. לפיכך לא ייתכן שימשיכו בטון חריף זה כלפי גרמניה בנואמי הקונגרס. התעמולה נגד גרמניה צריכה להיפסק מפני שיש צורך להחזיק ביחסים טובים עם המדינה הזאת. ביחסים טובים – עם איזו מדינה? של היטלר, של גיסטאפו, של דכאו, של חוקי נירנברג, של תכנון השמדת היהודים? מר בן-גוריון, בשנת 1935, חינך את הדור ודרש מההסתדרות הציונית ומהם היהודי באוזני העולם כולו לעמוד ביחסים טובים עם המדינה ההיטלריסטית הנאצית, אשר בית המשפט העליון בירושלים קבע שהיא לא היתה אלא חבר פושעים אחד. אבל אולי ,,פריזר טגבלאט" לא צדק?
,,אסור לערוך קרב נגד היטלר"
ב-27 לאוגוסט 1935 פירסם העתון שלך, מר פרס – אתה היית אז צעיר מאד ולא שמעת כלל על דברים אלה – ששמו ,,דבר"", את הרשימה הבאה: ,,בן-גוריון אמר כי ארצות המתנגדות לגרמניה ואפילו רוסיה הסובייטית לא הפסיקו את היחסים עם הנאצים, אם כי תולים שם קומוניסטים. על הציונות מוטלות חובות של מדינה ולכן אינה יכולה לערוך קרב בלתי אחראי נגד היטלר כל עוד הוא ראש מדינה". שמעתם, חברי-הכנסת? מאחר והיטלר היה לראש מדינה ומאחר וניתן לו כוח להשמיד (את העם היהודי ועמים אחרים) אומר מר בן-גוריון שאסור לערוך נגדו ,,קרב". הוא קרא להשלים עם היטלר כראש מדינה בשנת 1935.
לאחר דברים אלה, גברתי היושבת ראש, תמה אני, למה מסרו את כתר הראשוניות לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית לאיזה נורבגי; היה מי שקדם לו בחמש שנים תמימות.
מתוך מאמר עיתון, כ' אייר התשכ"ג, 14 במאי 1963

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי