מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

וכאשר האדם יזכה לעבודת יום מקוצרת מ-8 ועד 7 ועד 6 שעות, תקום בוודאי בעיה חדשה באנושות – מה עושים עם הזמן החופשי. בעיה זאת כבר קיימת, ביחוד בארצות בהן ישנם 5 ימי עבוד בלבד... אבותינו, אשר מפרי מוחם האנושות חיה עד עצם היום הזה, אמרו: הבטלה מעבירה על הדעת. והכוונה היא לא לזמן של בטלה אלא לזמן של מנוחה, של נופש. ומבחינה זאת אולי עמנו יכול לתת דוגמה לכל עמי תבל, כפי שחזו הרצל וז'בוטינסקי. איך? לאחר מותו של שופט בית המשפט העליון לשעבר של ארצות הברית, פליכס פרנקפוטר, כתב עתון אמריקאי גדול, כי השופט והמשפטן המזהיר הזה היתה בו תכונת היהדות העתיקה, ללמוד לשם לימוד. אכן, זוהי תכונת היהודים מימי קדם, הם יצרו את המושג של תורה לשמה. תלמוד לשם תלמוד. התבוננות בגורלו של האדם, נסיון הזדהות עם הנצוח, מחשבה על מה שיהיה לאחר מכן. ואם אנו נחדיר את ההכרה שלא בטלה מצפה לאנוש אשר יזכה לעבודת יום יותר ויותר מקוצרת על ידי הפעלת המח, על ידי הידע, האוטומציה והמדע. אלא שהוא ילמד, חלק ניכר מזמנו החופשי יתן להתבוננות, לחוכמת האדם והעמקתה – הרי לא יווצרו עוד יחסים של אדם לאדם זאב ברחובות קריה, בדרכים, בגנים, ולשפת הים. לא ביטניקים דרושים לנו, לא "המודס" ה"רוקטס" כמו באנגליה ולא התופעה של פשיעת נעורים של "בני טובים" שאין להם מה לעשות עם זמנם ומשום כך הם מתנפלים על עוברי אורח ומוציאים מהאדם את החייתיות במקום לבטא בו את האנושיות. זאת התקופה שבה האדם יכול פחות לעמול למען פרנסתו ועלול יותר לפגוע ברעהו, במקום שיהא להיפך, - יאהב את רעהו ויסעדהו. מבחינה זאת, אנו בני ישראל, על סמך המסורת העתיקה של תורה לשמה, יכולים לתת דוגמה לאנושות כולה. עבודת יום מקוצרת, חילוץ עצמות, פיתוח הגוף למען יהיה בריא. אבל יחד עם זאת לימוד תורה, קניית דעת. אם כך יתפתח האדם לקראת עבודת היום מקוצרת יותר ויותר, הרי באמת נזכה לימים עליהם ניתן יהיה לומר: מתקדם האדם הלכה למעשה ולא נסוג.
מתוך מאמר עיתון, ח' אדר ב' התשכ"ה, 12 במרץ 1965

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי