מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אדוני היושב-ראש, הרשה-נא לי לומר מלים מספר על שני החברים שאני מבקש מאת הכנסת לאשר את צירופם לממשלה. אלך לפי הגיל, או לפי הוותק:
חיים לנדאו — לוחם מחתרת, מגדולי הלוחמים. אולי לא כל החברים יודעים את הביוגראפיה הזאת. מדוע לא אומר זאת? אני יודע שכל רמטכ״ל, כאשר קיבל את השרביט, כשאני הייתי חבר בממשלה, אמר והתגאה בזה, בקבלו את הדגלון: שירתתי בפלמ״ח. כל הכבוד. אבל צריך מעל במת הכנסת לדבר פעם גם על שירות באירגון הצבאי הלאומי. שמונה-עשרה — עשרים שעות ביום, יומם ולילה, ברחוב, חמש שנים תמימות נרדף עד צוואר, מבוקש על-ידי המשטרה הבריטית בכל הארץ. לא הפסיק את השירות אפילו יום אחד. עמד בראש המטה בעת היות האירגון מחתרתי. עזב את רעייתו בחיפה למשך ארבע שנים תמימות, לא ראה אותה, לא היה עמה. מסירות כזאת, אירגון כזה, מלחמה כזו, הקרבה כזו. תמיד היה אופטימי. היו לנו גם טראגדיות והוא היה ממש כברזל, כצוק סלע. הוא היה מנחם את חבריו עד שעבר המשבר, והמשכנו. לכן מותר לי לבקש יחס של כבוד מן הכנסת לאדם כזה. פה יושבים לוחמים מכל החוגים ואנו את כולם מכבדים, ללא יוצא מן הכלל. עשרים-ותשע שנים בכנסת, עם ידע מדיני שהוא נדיר; יותר מעשרים-וחמש שנה חבר ועדת החוץ והבטחון, ולא היה מדליף. אדם כזה אני מזמין היום להצטרף לממשלה. חבר ממשלה, שר פיתוח, שר טוב, מועיל. מה הטענות שלא לעניין כלפי הצעה כזאת? מה הטענות האלה?
אדוני היושב-ראש, מתכוון אני להציע את מועמדותו של חבר-הכנסת לשעבר לנדאו להיות חבר הממשלה. הוא יביא תועלת מרובה, יקבל תפקידים מעשיים ורציניים שאודיע עליהם בבוא היום. הוא יעזור, יתרום לדיונים המדיניים, בייחוד בימים אלה כאשר הדיונים המדיניים, כלומר בעיית התהליך להשכנת שלום, הם בעיצומם. הכנסת יכולה להתגאות בשר כזה.
חברי וידידי משה נסים, איש צעיר, ביחס אלי איש צעיר, משכיל, משפטן, פארלאמנטאר מובהק, יודע את חוקי-היסוד ואת החוקים בעל-פה כפי שאני בעצמי נוכחתי לדעת. רבות נועצתי בו במשך כל השנים. כל הופעה שלו מעל במת הכנסת מוסיפה כבוד לבית. אדם המתמצא בכל המשפט הישראלי והעברי. חכמה, דת, השכלה כללית. כולכם מכירים אותו. אני מציע שיצטרף לממשלה. הרי זה לכבוד לכולנו.
שני החברים האלה, אדוני היושב-ראש, מן הכוחות המעולים בבית הזה, יתרמו רבות לממשלה, לדיוניה ולהחלטותיה. אני מתגאה בשניהם, בחברותם, במתינותם ובאמונם. ועם הרגשת הכבוד אני מציע, אדוני היושב-ראש, שהכנסת תאשר את החלטת הממשלה על צירופם של חיים לנדאו ומשה נסים לממשלת ישראל.
כ"ג טבת התש"ל, 1 בינואר 1970
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
