מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
דמוקרטיה
הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי
המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין.
המשך קריאה
תרבות ואמנות
מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים
המשך קריאה
האלטלנה
בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא,
המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים
הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם
המשך קריאה
בחירות
הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש
המשך קריאה
ירושלים
"על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע
המשך קריאה
הרשות השופטת
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר
המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי
ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של
המשך קריאה
הציטוט היומי
אשר לבעיה עצמה, אדוני היושב-ראש, אסור לנו להראות שום חולשת-לב. אני מוכן לשוב ולומר: יש בבעיה זו אספקט אנושי. מי כמונו היהודים מבינים לגורלם של פליטים. אבל יש אספקט אנושי מכריע וגורלי - קיומה של מדינת ישראל. לא רק חירותנו תלויה בה; עצם קיומנו תלוי בה. החזרת פליטים במספר כלשהו, לחץ להחזרת פליטים בצורה כלשהי. פירושם סיכון קיומנו. את בעיית הפליטים אפשר היה לפתור מזמן ואפשר לפתור אותה גם בעתיד הקרוב באופן אנושי, כפי שפתרו בעיות הרבה יותר סבוכות בכל חלקי העולם. מיליונים של פליטים קמו בין הודו ופאקיסטאן; מיליון וחצי פליטים היו בין יוון ותורכיה בשנות העשרים; מיליונים של פליטים היו באירופה. בעייתם נפתרה באופן אנושי על-ידי יישובם מחדש. למעשה מבחינת המספר ההתחלתי, המדובר הוא על 400,000 עד לכל היותר 500,000 פליטים. בעיה כזו אי-אפשר לפתור בצורה אנושית המקובלת בכל העולם? אל לנו להראות חולשת לב כלשהו ולערוך את הזיגזגים שערכה הממשלה לעיני כל, בניגוד להחלטת הכנסת, בארגון האומות המאוחדות.
נאמר לארצות-הברית, הנושאת באחריות מכרעת להצעת ההחלטה כפי שנתקבלה בוועדה המדינית המקבילה, ונאמר לכל המדינות שוחרות החופש והשלום: בענין זה non possumus. בעיה גורלית היא לנו. קיומנו מוטל על כף המאזניים - וחירותנו. ואנו, כאחד העמים שהשתחררו משלטון קולוניאלי, עליהם דיבר הנשיא קנדי המנוח בנאום ההשבעה שלו, נוסיף לתמוך בחזקה בחירותנו שלנו.
מתוך ישיבת כנסת, ט"ז כסלו התשכ"ד, 2 בדצמבר 1963
ההשקפה הלאומית-ליברלית
הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי
