מאגר כתבי מנחם בגין
מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.
במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.
מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.
ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.
הציטוט היומי
ההתלבטויות במחתרת היה היו. באשר לקו היסודי, לכשתקום המדינה לא נקיים מחתרת, או ארגון צבאי, נלך לבחירות, נקים תנועה מדינית, באשר ליסוד הזה, לא היו שום חילוקי דעות אפשר לומר, כמקובל בין רוב ומיעוט, לא היו. לעומת זאת לקראת הסיום, כאשר אנחנו חתמנו על ההסכם המבצעי בקשר להקמת הגדודים המורכבים מחברי אצל שהצטרפו ביחידות של גדודים לצבא, זה היה הסכם בין מפקדת האצ"ל לבין הממשלה הזמנית, חתום וכתוב סעיף אחר סעיף, וכדי להבהיר את עמדתנו, אני אספר לכם משהו בבחינת אפיזודה, משהו בעל צליל מיוחד. מר גלילי הביא לי טיוטא של ההסכם הזה, אחרי שיחות בירור, לאחר שהסכמנו בעל פה שהאצ"ל יצטרף לצבא ביחידות של גדודים, על היחידות, על המפקדים, הביא לי טיוטא של ההסכם הזה. מטעם משרד הבטחון. שם היה משפט "מפקד האצ"ל יורה לחברי האצ"ל להצטרף לצבא". אני אמרתי אז למר גלילי, אנחנו רגילים עד היום לקרוא איש לרעהו בשמותינו הפרטיים, ישראל. אני לא מסכים לסעיף הזה. והוא תמה לרגע, למה אני לא מסכים. הסברתי לו שמבחינת הצבא, אני אינני עוד מפקדם של אנשי האצ"ל. ולכן אני אינני צריך להורות להם שום דבר, הם מצטרפים לצבא. ולכן אני משנה את הסעיף הזה, צריך למחוק את המלים מפקד האצ"ל יורה, ולכתוב, "חברי האצ"ל יצטרפו" הוא קיבל ברצון את התיקון הזה. אבל הוא אופייני לאותו הלך רוח שעליו אתה שאלת בקשר לבעיה של התלבטויות. לקראת הסיום, לקראת אותו יום, היה כנס מיוחד של כל המפקדים הבכירים של הארגון הצבאי הלאומי, בו אני הודעתי שאין אני עוד מפקדם מבחינת מתן פקודות, עכשיו החיילים יצטרפו לצבא, תקום תנועת החרות, אנחנו נהיה חברים, נמשיך במאבקנו המדיני. אבל הם פטורים, בהדגשה רבה ביקשתי לומר את המלה פטורים. זאת אומרת, מחובת משמעת כלשהי כלפי או כלפי חברי במפקדה. אז היה מספר של חברים מפקדים, אבל קטן מאד, אני מעריך כל אדם, שהשיגו על ההחלטה הזאת. אבל כפי שציינתי, הם היו מעטים מאד, היתה אצלם התלבטות, מי עכשיו יפקד עלינו, מה יהיה אתנו, והם אז הביעו התנגדות למה שנקרא התפרקות, או נטישת מחתרת, ביטול מסגרת צבאית. אבל הם היו מעטים מאד, והרוב המכריע קיבל את אותו קו עליו דיברתי. כל שאני יכולתי אחרי אותו כנס, היתה ההתייעצות מלאה, עשרות תפקידים מפקדים היו, הם נתנו את הסכמתם לדרך הזו, למסור ברדיו, שעדיין היה חשאי, במחתרת של הארגון הצבאי הלאומי, במוצאי שבת, בה' באייר, שאנחנו נוטשים את המחתרת, ותקום תנועת החרות.
