מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

באחד הקונגרסים הציוניים טען זאב ז'בוטינסקי, כי פירושה של המלים "ציונות", "בית לאומי", "הצהרת בלפור"- הוא אחד: "רוב יהודי בארץ-ישראל ומדינה יהודית". פירוש זה לא מצא-חן בעיני אחד המנהיגים הציונים החשובים. הוא דחה אותו, הוא נתן פירוש משלו למלים "ציונות", "בית לאומי", "הצהרת בלפור". אותו מנהיג ציוני חשוב הודיע אז: "אנו מכריזים כי לא נסכים לשלטונה של קבוצה לאומית אחת על רעותה, לא היום ולא בעתיד. אנו גם איננו מקבלים את סיסמת המדינה היהודית, שפירושה בסופו של דבר שלטון היהודים על הערבים תושבי הארץ". ולהלן הוא אמר: אנו שוללים את שלטונו של הרוב הקיים בארץ על המיעוט, אולם אין אנו מקבלים את המוסר ההוטנטוטי האוסר על אחר את אשר הוא מתיר לעצמך; כפי שאנו דוחים את שלטון הערבים עלינו כן אנו שוללים את שלטוננו אנו על הערבים, גם כאשר יחסי הכוחות בארץ ישתנו לטובתנו. אני סובר, חברי הכנסת הנכבדים, כי לו האיש שאמר זאת היה ראש עיריה במדינת ישראל, מצבו המוסרי - וגם מצבנו - היה די קשה, כי סוף על סוף היום קיימת מדינה, בה ישנו רוב יהודי, מיעוט ערבי; הרוב שולט, ובמדינה כזאת, שמקורה ה"מוסר ההטטנטוטי", איש שאמר דברים כאלה ממלא תפקיד של ראש עיריה.מצב מוסרי מוזר, קשה. אבל הנחתי איננה תיאורטית. אם זכרוני אינו מטעני, ביחס לזהותו של המנהיג הצינוי שאמר את הדברים האלה הרי היום הוא ממלא את התפקיד של ראש ממשלה בישראל. מוסר הוטנטוטי! וראיית הנולד, וחוש הסטורי ! - זה היה אחד הפרושים. מדינה יהודית, רוב יהודי - זה "מוסר הוטנטוטי".


מתוך מאמר עיתון, ה' סיון התשי"ז, 4 ביוני 1957

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי