מאגר כתבי מנחם בגין

מנחם בגין פעל לאורך כל חייו, לאור תפיסה מקיפה ומגובשת של התורה הלאומית-הליברלית, שעיקריה ריכוז האומה, שחרור המולדת, חירות היחיד, תיקון החברה ועליונות המשפט.

במשך עשרות שנות יצירה ומעש כחניך בית"ר, מפקד האצ"ל, יו"ר האופוזיציה בכנסת ישראל וראש ממשלת ישראל, הוא השאיר אחריו אין ספור מאמרים מקיפים, נאומים חוצבי לבבות, דיונים סוערים מעל בימת הכנסת ופעילות מפלגתית, פרלמנטארית ומדינית.

מאגר מידע זה המבוסס על כתביו של מנחם בגין, הינו חוליה נוספת בפעילותו של מרכז מורשת מנחם בגין בהנחלת התפיסה הלאומית-ליברלית בקרב אזרחי מדינת ישראל ובני הלאום היהודי.

ככל מעשה אנוש עלולה ליפול שגגה בעבודתנו. אנו נשמח לקבל הערות ותיקונים כדי שנוכל לשפר מאגר מידע זה.

דמוקרטיה הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי המשך קריאה
המורה, זאב ז'בוטינסקי זאב ז'בוטינסקי, 1880-1940, אבי התנועה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר. מתווה הדרך ומורהו הרוחני של מנחם בגין. המשך קריאה
תרבות ואמנות מלבד המורשת הפוליטית והמדינית שהותירה התנועה הרוויזיוניסטית, אנשיה הטביעו חותם בתרבות ובאמנות הארצישראלית בתחומים רחבים. לעיתים המשך קריאה
האלטלנה בעיצומה של מלחמת העצמאות מגיעים ארגוני המחתרת להסכם שילובם בצבא ההגנה לישראל. ביוני 1948 נחתם הסכם על שילוב האצ"ל בשורות הצבא, המשך קריאה
הסכמי השלום עם מצרים הסכם השלום עם מצרים נחתם ב-26 במרץ 1979 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר. ההסכם המשך קריאה
בחירות הבחירות הן יום חג לדמוקרטיה, משום שהן מימוש של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת התפיסה והשיטה הדמוקרטית. אך הבחירות אינן המימוש המשך קריאה
ירושלים "על-יד הכותל הדרומי חשפנו את האבנים שלגיונות הרומאים הטילו מלמעלה למטה בבואם בחמת זעם להחריב בית-מקדשנו. לעולם לא אשכח את הרגע המשך קריאה
הרשות השופטת מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר המשך קריאה
המרד בשלטון הבריטי  ב-1 לפברואר 1944 הכריז האצ"ל על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, והחל בשרשרת פעולות נגד מוסדות המנדט. המרד היה לביטוי מעשי וחד של המשך קריאה

הציטוט היומי

את חזוננו נגשים רק כאשר נקים במקום משטר המחבררים בלילה, משטר של חרות עם צדק. במקום הממשלה הסוציאליסטית- ממשלה לאומית ליברלית ובראשה תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי. עד אז לא נחדל מעשות. לנוער העברי בתפוצות הגולה נקרא ראשית- ללמוד עברית. אולי עלינו לשוב מה"א"ב" המייחד במינו, אשר ראש בית"ר, נתנו לבני דורנו: למדו לירות. והוא הוא שהציל את שארית הפליטה, נתן לנו את המדינה ומבטיח לנו את העתיד- אולי מן ה"א"ב" ההוא, בעוד קיים צבא ישראל משחרר, כובש ומנצח- עלינו לשוב בתפוצות הגולה ל"א"ב" המקורי. אין להכחיש, כי בימים ההם ה"יידיש" הייתה שפתם של מיליוני יהודים, היא הבטיחה את ייחודם. אך היא הולכת ונעלמת בתפוצות ואם הנוער שם לא ילמד עברית, על עוד הוא איננו עולה לארץ ישראל- ישנה סכנה לקיומו הביולוגי של עמנו. לכן, שליחות אדירה היא לבית"ר בתפוצות להחדיר את הצוו: "א"ב"- לימדו עברית. שנית- אנו נקרא לנוער העברי בתפוצות הגולה לשוב ארצה. שלישית- אנו נקרא לו, בבואו אלינו, להתנדב להתנחל על אדמת המולדת. לא נטיל שום שוביניזם במשלוח יד. אין זה נכון- ואנו אומרים זאת בגלוי- כי צעיר עברי יכול לשרת את עמו אך ורק אם הוא מחזיק בידו את המחרשה. היא קדושה ומקודשת. השרות הוא גדול, אבל אין הוא יחידי, ישנם גם שירותים לאומיים אחרים. ואם מישהו מנסה להחדיר את ההכרה כי זה השרות ואין אחר, הוא מחטיא את מטרתו, כי הנוער העברי כולו נקרא למלא חובתו בצבא העברי. ואם הוא משרת בו, הוא עלול כל יום להיקרא לתת את חייו, וידוע כי כאשר הנוער העברי נקרא לסכן את נפשו- גם בימים אלה לא פסה מסורת הגבורה שעברה אלינו מעבר לאופקנו ההיסטורי עד למורדים, לכובשים ולמנצחים- אזי, הוא מסכן את נפשו ונותן את חייו, ללא טענות. וצעיר כזה, המוכן כל רגע כדי לתת את נפשו- היתכן כי יקבל עליו את דין המתחמק, המשתמט? הבל ורעות רוח. אין צורך במונופוליות ובשוביניזם. שום דבר אינו מושג ע"י כפייה שבבוז. שום ציוני לא עלה ארצה משום שמאן דהוא אמר כי ציוני שאיננו עולה איננו ציוני, אלא "ציוניסט". שום צעיר לא התנחל על קרקע המולדת רק משום שמישהו אמר שצעיר אשר איננו מתנחל על הקרקע הוא "קרייריסט". בבוז אין משיגים דבר, בייחוד לא בקרב הנוער העברי. בחינוך, בשכנוע, בהחדרת ההכרה אפשר להשיג את הגדולים בדברים.
לכן, עד בא היום, לשלושה אלה נקרא את הנוער בתפוצת הגולה: ללימוד העברית, לעליה, ולהתנדב להתנחלות.

מתוך מאמר עיתון, ט"ו סיון התשי"ז, 14 ביוני 1957

ההשקפה הלאומית-ליברלית

הרומן חמישתם
הרומן חמישתם ויצירתו הספרותית של זאב ז'בוטינסקי
משנתו של בגין
פרופ' אלה בלפר על משנתו הלאומית-ליברלית של מנחם בגין לאור הגותו של מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי
דברי ימי ז'בוטינסקי
הרצאתו של הרצי מקוב, ראש מרכז מורשת בגין, על חייו השקפתו הלאומית-ליברלית של זאב ז'בוטינסקי